תרומת הדשן/א/צה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · צה· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה צה[עריכה]

ירדו גשמים בליל שני דסוכות חייב לאכול כזית בסוכה או לאו:

תשובה יראה שאם ירדו גשמים כ"כ עד זמן שינה שא"א לו לאכול סוכה בלא מצטער אין לו לאכול כלום בסוכה כמו שאבאר בסמ"ק כתב בשם רבי יודא דלילה ראשונה חייב לאכול בסוכה כזית אפי' ירדו גשמים וכן אשירי כתב משום דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות מה להלן לילה ראשונה חובה מכאן ואילך רשות אף כאן כו' ע"כ הא איירי אפילו ירדו גשמים דאי בלא ירדו מכאן ואילך נמי חובה בי"ט בשחרית דחייב לאכול פת משום כבוד יו"ט וא"כ ממילא יתחייב לאכול בסוכה אע"כ בירדו גשמים איירי וכה"ג ליכא חובה רק בלילה ראשונה עוד כתב סמ"ק מדילפינן מג"ש דמצה והתם א"א לפטור מאכילת מצה בלילה ראשונה בשום עניין ה"ה אכילה בסוכה. כתוב באלפס פ"ג שאכלו וכתב בשם רבינו יודא בענין אחר ליישב ההוא דמכאן ואילך רשות דאיירי בירדו גשמים ואכלו סעודת יו"ט בביתו ופסקו גשמים וכה"ג לילה ראשונה חובה וצריך לחזור ולאכול כזית בסוכה אבל מכאן ואילך אפילו ביו"ט שחרית כה"ג רשות ע"כ. ולפי שינוי זה אם ירדו גשמים כל הלילה כל זמן האכילה אינו חייב לאכול כלום בסוכה במצטער דליכא הוכחה לזה כלל מההיא דמכאן ואילך רשות דמתרצו שפיר כדלעיל אמנם לפי טעם שני דבסמ"ק אמרינן דומיא דמצה לגמרי שאינם יכולים לפטור בשום עניין א"כ לעולם מחייב אפי' לא פסקו גשמים ובסמ"ג וא"ז מוכיחים אדרבה מההיא דמכאן ואילך רשות דאיך חובה לאכול פת ביו"ט ולא בעי לאוקמיה בירדו גשמים בשום צדדין דלעיל דאל"כ מנ"ל להוכיח ומתוך כך נראה לדידן דבקיאינן בקביעא דירחא ויום ראשון עיקר הוא אם ירדו גשמים לילה שנייה כל זמן האכילה נובל לסמוך על ההיא דתוס' באלפס דמוקים לה בירדו גשמים ופסקו משמע בפשיטות אבל לא פסקו לא וכ"ש דסמ"ג וא"ז לא ס"ל כלל וכה"ג כתב במרדכי פ' כל שעה בחטה שנמצאת בתרנגולת ביו"ט אחרון דוקא הואיל והוא רק מדרבנן לדידן סמכינן אגאונים המתירים וכן אנו נוהגין כמו שכתב אחד מהגדולים שמכשירים פסולים באתרוג ולולב ביו"ט שני דסוכות משא"כ מכשירים בראשון לגמרי לעניין פסולים דלא נהגינן הכי ונראה נמי דאפי' אם באנו להחמיר לאכול כזית בסוכה כה"ג בליל שני יעשה הקדוש בביתו ויאכל כל צורכו ושוב יאכל כזית בסוכה והוי שפיר דומיא דמצה כדאמרינן בפסחים הדובשנין והאיסקריטין אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה אבל ביו"ט ראשון לאו שפיר דמי כולי האי למיעבד הכי משום דהיה דחוק לברך זמן פעמים חד אקידוש ויו"ט ואידך אאכילת סוכה אח"כ בכזית שאוכל בה ושמא אפילו בכה"ג אין להרבות בברכות אבל ביו"ט שני דלא צריך זמן אסוכה כלל כי היכי דנהיגינן דלא מברכינן זמן אלולב ביו"ט שני וכן כתבו מקצת רבוותא דיש לברך בליל שני זמן קודם סוכה ונהי דלא נהגינן הכי היינו מטעם דראבי"ה דכתב יקנה"ז יוכיח דזמן נמי לא קאי אהבדלה ואפ"ה אומרים אותו לבסוף אבל כ"ע מודו דזמן לא קאי אסוכה בליל שני וא"כ שפיר למיעבד קידוש בבית במקום עונג כדפי' רשב"ם בפ' ערבי פסחים וקראת לשבת עונג. במקום עונג שם תהא קריאה: