תרומת הדשן/א/צד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · צד· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה צד[עריכה]

קטן שאין לו אב והוא צריך לאמו מחייב במצות סוכה לאכול ולישן בה או לאו:

תשובה יראה דצריך להתיישב בדבר כמו שאבאר בתוספות שאנץ פ"ב דיומא מקשה אהא דתנן מחנכים את הקטנים לשעות והא קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו והשתא חנוכי מחנכי אפרושי מבעיא ותירץ ר"י דחינוך קטנים ליתא אלא באב אבל באדם אחר לא ולכך אין מצווין להפרישו ומקשים מההיא דפ"ק דסוכה דהילני המלכה ישבה עם ז' בניה בסוכה אלמא אי ליכא אב שייך נמי חינוך ומתרצי דשמא היה להם אב דמחנכם לכך ואפילו לא היה להם אב היתה מחנכתן למצוה בעלמא עכ"ל התוס' לפי שינוי דר"י וכן כתב בהגה"ה במיימוני בהלכות י"ד כתב בשם ר"י דחינוך קטנים ליתא אלא באב והשתא לדעת ר"י קטן דלית ליה אב ואם טורח לו לישן בסוכה אין להזקיקו לכך כדמוכח מההיא דהילני המלכה כדמוקים לה ר"י ומוכח נמי מדברי ר"י שהאב חייב להפריש בנו שהגיע לחינוך מן האיסור וכ"כ התוספות פ' כל כתבי וכן פסק הרמב"ם בסוף הלכות אסור מאכלות ובשם הר' אליעזר כתוב בתוספות שאנץ דלעיל דתירץ דדווקא במצות עשה חייב לחנכן ובמצות לא תעשה לא ולהכי אין ב"ד מצוין להפרישו וה"ה האב ולפי תירץ זה אין לפטור קטנים שאין להם אב ממצות עשה דסוכה ואין להקשות מסברת הר' אלעזר אהא דכתב מהר"ם בהלכו' ברכות שלו איפכא בקטן דאסור מצות עשה ספינן ליה לקטן בידים בההוא דטעימא קודם קידוש ודווקא איסור לאו לא ספיק ליה בידים דיש ליישב שפיר דודאי איסור לאו חמיר מאיסור עשה כדאיתא בהדיא פ"ק דיבמות בשמעתא דעליה וכדמוכח נמי פ"ב דיומא מ"מ לא שייך חינוך אלא במצות עשה שצריך אזהרה טפי מאיסור לאו שהוא שב ואל תעשה אמנם שינוי דר"י נראה קצת דוחק מההיא דהילני המלכה דלכאורה מוכח התם דלאו למצוה בעלמא היתה מחנכתן וגם משמע דלא הוה להו אב ותו דבריש פ' כיצד משתתפין מקשים התוס' התם היאך מערבים בשביל הקטן למ"ד אין מערבין אלא לדבר מצוה ומתרצים דבקטן נמי איכא מצוה כדי לחנכו והספר מוקי לה התם בקטן דליכא לאבוהי במתא אלמא איתא לחינוך אפילו שלא באב. ואין נראה לחלק בין היכא דאית ליה אב וליתא גבי' ובין לית ליה אב כלל דמ"ש הא מהא לענין זה ותוספות דלעיל בשינוי דר"י קאמר ושמא היה להם אב סתמא קאמר אלמא דדוקא האב עצמו צריך לחנך ולכך אין להקל בפשיטות כלל: