תרומת הדשן/א/צג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · צג· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה צג[עריכה]

בליל שבת בחג הסוכות כבו לו הנרות ויש לו נר בביתו שרי לצאת מן הסוכה כדי לאכול בביתו במקום הנר או לאו:

תשובה יראה דהדעת נוטה דשרי והכי משמע פ' ער"פ דקאמר התם רב הונא קדש ובעי למיטעם מידי אתעקר ליה שרגא עיילי ליה למנאי לבית גנונא דרבה בריה והוא שרגא אלמא רגילתא הוא לצאת מדירה לדירה בשביל הנר וכתב מרדכי פ' הישן בשם רא"ם דמי שאין בקי ישער הצער שאם היה יוצא מביתו בשביל צער כיוצא בזה חשיב צער ומיפטר בה ממצות סוכה והרי הוכחנו לעיל דמשום כיבוי הנר אורחיה דמילתא לצאת מדירה לדירה וא"כ חשיב צער. ותו משמע התם בערבי פסחים דלאו אורחיה למיכל בלא נר דקאמר טעימו מידי דילמא אדאזילתא מתעקר לכו שרגא וכ"כ התוספות וכן האשירי שם דלמא הקפיד על הקידוש ולא הקפיד על הסעודה משום דיכולים הוו לקיים ג' הסעודות למחר אלמא סבירא להו דלאו אורחיה הוא לאכול בלא נר דאל"כ. מאי קשה להו מן הסעודה יכולין היו לאכול בלא נר. והכי מפרש שם בגמ' ונראה דיתכן נמי דמרדכי מודה דיש צער לאכול בלא נר מ"מ נפיק ידי ג' סעודות אבל ידי קדוש לא נפיק אלא במקום הנר כך סבר מרדכי בהדיא ודלא כרשב"ם ותוס' ואשירי שם דכולהו לא מפרשים כדמפרש מרדכי ופ' במה מדליקין פרש"י נמי דאין סעודה חובה בלא נר ומייתי ראייה מפ"ב דיומא וכן בשמעתא קמייתא דברכות תנינא משעה שהעני אוכל פתו במלח ופרש"י שהעני אין לו נר לסעוד ולכך אוכל קודם שתחשך אלמא אפילו עני קפיד מכל הני מוכח דיש קפידא טובא לאכול סעודת קבע בלא נר. ונראה נמי דאפי' יש לחבירו נר בסוכתו אין אומרים לזה לך הבא סעודתך לסוכת חבירך ואכול שם לאור הנר דהא נמי חשיב צער משום דאין ערב לאדם אלא בשלו והכי איתא במרדכי ובהגה"ה במיימון מן הירושלמי ואע"ג דאין מפנין במועד מחצר לחצר מחצר חבירו לחצר שלו מפנין אפילו מן היפה לכיעור משום דאין יפה לאדם אלא בשלו אפס יש לחלק בראייה אם אפשר לו בלי טורח גמור לבא לסוכת חבירו ולאכול שם אין לו להקל: