תרומת הדשן/א/פז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה פז
[עריכה]בחול המועד שאסור לתפור כדרכו אם יתפוש המחט בשינוי באצבעותיו שרי לתפור כי האי גוונא או לאו:
תשובה יראה דלא שרי ואע"ג דהעתיק אחד מהגדולים מדרשות הר"ח א"ז שמהר"ר אליעזר כתב לו בחול המועד וכשבא אצלו שאל היאך כתב בחול המועד והשיב לו תפס הקולמוס בין אגודל ואצבע כמו בכל מקום ונראה לומר דמתוך כך כששינה בשעת הכתיבה ואינו חושש בתיקונה שכתיבה מותר אף על פי שלמשתלח נראה שכתב כדין עכ"ל. מכאן היה משמע להתיר ולתפור ג"כ בכה"ג. אמנם י"ל דאין לדמות מלאכת תפירה למלאכת כתיבה דמלאכת חייטין חשיבי טפי מלאכת אומן ממלאכת לבלברין דשכיחי טפי דידעי לה בני אדם כדאמרינן פ"ק דחולין ת"ח צריך שילמוד כתב חשיבה שכיחא ולכך מקילינן בה להתיר בה בשינוי מיעוט אבל מלאכת חייטין דלא שכיחי בבנ"א חשיבי מלאכת אומן ולא שרינן לה ע"י שינוי כזה ואע"ג דמשמע פ"ק דחולין דכתיבה לא שכיחי דקאמר בתר הכי ואידך הני שכיחי כדפרש"י התם לפירוש רבינו תם לא איתפריש הכי ולפירש"י נמי י"ל אינך שכיחי טפי משום דבקי בהו מנעוריו אבל כתב צריך ללמוד לא שכיח היא. ועוד נראה מדנחית לפרושי במתניתין היאך ישנה האומן בתפירתו כדקתני האומן מכליב משמע דווקא בשינוי כה"ג שניכר בתפירה עצמה שרי ולא בענין אחר. ובסברא מועטת מחלקינן בין המלאכות בחול המועד וכדאמרינן פ"ב דמו"ק דהלכות מועד עקרות הן ואין ללמוד זו מזו: