תרומת הדשן/א/פב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה פב
[עריכה]מת ביו"ט ראשון ואשתהי משבת שלפניו או ע"י אונס ואין רוצים לקברו בו ביום שרי לישראל אחר להוציא חוץ לכרמלית כדי לקוברו למחר או לאו ואם קוברין אותו בו ביום ע"י עממין היאך עושין עם טהרתן:
תשובה יראה דחלוקים דקבורת מת ביו"ט צריכים דקדוק יפה היאך לנהוג בהן כי רבוותא פליגי טובא כמו שאבאר גרסינן פ"ק דביצה אמר רבא מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממין מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו ביו"ט שני של ר"ה משא"כ בביצה אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דאישתהי אבל לא אישתהי משהינן ליה רב אשי אמר אע"ג דלא אישתהי לא משהינן ליה מת ביו"ט שני כחול שווינהו רבנן אפילו למיגז לי' גלימא אפילו למיגז ליה אסא ע"כ. והנה הרבה גאונים קדמונים שאלתות דרב אחאי ובמרדכי פ' תולין וה"ג ואשירי פ"ק דביצה ויתר גאונים פסקו דלא קברינן ביו"ט ראשון אפי' ע"י עממין אא"כ מישתהי משבת שלפניו או שהיה צריך לשהות בשביל שבת שלאחריו או דאישתהי משום אונס או טורח צבור ואפי' לא אישתהי אלא שרואין בו שלא יוכל לשהות מחמת חום ונפוח כה"ג חשיב כמו אישתהי כך כתב בא"ז והיינו כמר זוטרא דלעיל וס"ל להנהו גאוני דמר זוטרא קאי אכל מילתא דרבא ואיו"ט שני ע"י ישראל ואיו"ט ראשון ע"י עממין רב אשי דפליג לא פליג אלא איו"ט שני דאל"כ הוה הלכה כרב אשי א"נ דסבירא להו כמר זוטרא וכן פסק בא"ז דאפילו ביו"ט שני לא יתעסקו בו ישראל אא"כ אישתהי והיינו דלא כרב אשי וסמ"ג מייתי דברי רב אשי לפסק הלכה בסתם אכל מילתא דרבא וכן כתב הרמב"ם בסתם כדברי רבא ורב אשי ולא חלק מידי בין אישתהי ללא אישתהי ובהגה"ה שם כתב עלה דדעת הרמב"ם כדברי סמ"ג וכן כתב אשירי דקי"ל אפי' לא אשתהי וכ"כ במרדכי פ' תולין דנהגו לקוברו ע"י עממין אפילו מת בו ביום ומטהרין אותו ע"י עממין מפני שצריך סדין משום כבוד ואתי לידי כיבוס בלשון הזה כתב וכתב עוד שם בשם ראב"ן דהיכא דאישתהי ורוצים לקוברו ע"י עממין דאין עממין עושים רק עשיית הארון ותכריכין אבל ישראל ילבישוהו ויוציאוהו וישימוהו בקבר דהנהו שרי אפילו לישראל מכח מתוך שהותרה כו' וכ"כ בהגה"ה במיימוני משום שמחות מהר"ם ומהשתא נבאר שאילתינו ונראה דהיכא דרוצים לקוברו בו ביום קוברו ע"י עממין אפילו לא אישתהי כמו שפסקו הגאונים דבתראי הוו וכדכתב מרדכי דנהגו כן והלבישה וההוצאה שרי אפילו ע"י ישראל ואע"ג דכתב בא"ח והרמב"ם אסר סמכינן אדרבינו יואל ואשירי דמסיק כוותיה ושרי אע"ג דאינהו איירי באישתהי היינו משום דסבירא להו לראב"ן ולרבינו יואל דלא שרי קבור' ביו"ט ראשון כל עיקר אלא באישתהי אבל לעניין לבישה והוצאה אין חילוק דסברא דמתוך שייכא בלא אישתהי כמו באשתהי וא"כ לדידהו דשרינן לקבורה בדלא אישתהי הוצאה ולבישה נמי שרי. אמנם היכא דאין רוצים לקוברו בו ביום אלא שרוצים להוציא מן הבית לבית הקברות כדי לקוברו למחר ומוציאין אותו היום בשביל עגמת נפש או משום כהנים אין נראה דשרי וכן כתב בהדיא באשירי פ"ק דמועד קטן מפרש"י דאפילו ביו"ט שני אם אין רוצים לקוברו בו ביום לא שרי לעשות בו שום איסור מלאכה רק טילטול בעלמא ודבר שאין בו טורח ואפילו ע"י נכרי אסור מדלא מסיק רק טילטול הא הוצאה אסור אפילו לכרמלית נמי מלאכה דרבנן נקראת ואע"ג דמשמע דלכבסו למת וליגזוז שערו נמי שרי מ"מ הוצאה הוא מלאכה טפי דגזיזת שער של מת אינו מלאכה כלל (ובסימן) [ובס'] אשירי כתב בסתמא דכל מלאכה אסור בר מטילטול ע"ש באשירי. וא"ת דשרי הוצאה אפילו כה"ג מכח מתוך י"ל דכיון דאילו מצינו לקוברו ביו"ט לא חשיב אפילו קצת צורך היום. ואנן בעינן צורך היום קצת לטעמא דמתוך ובעניין הטהרה דכתב המרדכי דעושין ע"י עממין מצאתי תשובה נכרית דכתוב בה דישראל מטהרים אותו וכן נמצא כתוב על שם אחד מהגדולים וכן הדעת נוטה דמה שכתב מרדכי דצריך סדין מפני כבוד אדרבא יש לחוש טפי לכבוד זה לטהרו ע"י ישראל בידים או בקש וע"ג עור דליכא למיחש לסחיטה וכיבוס משנעשה ע"י נכרים בסדין דמרדכי גופיה כתב שם בפ' תולין בתשובה ר"ב דאפילו בהוצאה מבית לכרמלית למת ע"י ישראל ולא ע"י נכרים כש"כ לטהרתו אם יגעו בו הנכרים הטמאים כזבים לכל דבריהם. ולענין מת ביו"ט שני בין אישתהי בין לא אישתהי רבינו תם מחמיר לעשות ע"י ישראל משום טעמיה דחברין כדאיתא בגמ' דביצה ומשום דאין אנו בני תורה כדשלח להו לוי לבני בשכר בפ' תולין וכמה גאונים הסכימו לר"ת להחמיר ור"י פסק לקולא וכן הרמב"ם וסמ"ג דלעיל וכן רב אלפס לא הביא רק דברי רבא ומר זוטרא ורב אשי עליהם כהוויתם בלא חלוק וכן מסיק אשירי. ובא"ז כתב דריב"א התחיל בעצמו לחפור בקבר ביו"ט שני וחפרו תלמידיו אחריו וכתב אשירי דנהגו באשכנז ביו"ט שני שעושים ע"י נכרים עשיית הקבר והארון והתכריכים כל מלאכות שהן דאורייתא אבל כל מה שהוא רק איסור דרבנן עושין ע"י ישראל. ונראה היינו בדאיתא נכרים אבל אי לא אפשר ע"י נכרים כגון ביום אידם וכה"ג עושין הכל ע"י ישראל ונראה דאפי' בי"ט של ר"ה יש לעשות כן כדפסק רב אשי בי"ט שני כחול שוויוה רבנן לענין מת וקאי אמילתא דרבא דלעיל דאפי' יו"ט שני של ר"ה שרי גבי מת משא"כ בביצה. ואע"ג דנמצא כתוב על אחד מהגדולים דלא נהגו כן ביו"ט שני של ר"ה אין נראה דכיון דבכמה מילי חלוק יו"ט שני של ר"ה מיו"ט שני דגליות וכן לגבי מת פסק תלמודא להדיא דאין חילוק וכתב על מה שאין כן בביצה ר"ל כל דדמי לביצה ואין לנו לעשות פשרה ומנהג לשבור דברי התלמוד ואי שרינן יו"ט שני של גליות שרינן נמי ביו"ט שני של ר"ה הנראה לע"ד כתבתי: