תרומת הדשן/א/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · יח· >>

שאלה יח[עריכה]

שאלה: המשכים ואומר ברכות ושבחות עד ברוך שאמר, וחוזר לביתו ועשה צרכיו וחפציו, שפיר קעביד או לאו?

תשובה: יראה דלא שפיר קעביד, דגרסינן פרק היה קורא: אסור לאדם שיעשה חפציו קודם שיתפלל. וסתם תפלה המוזכרת בתלמוד הוא תפלת שמונה עשרה, ואם כן לא יועיל מה שאמר ברכות ותשבחות כבר בבית הכנסת; דאתפילת שמונה עשרה, שנקבעו עיקר לעבודת המקום ברוך הוא וחמירי טפי לכמה מילי אפילו מקריאת שמע – קפיד תלמודא, להקדים אותה לעשיית חפציו. והכי מוכח על כרחך מהא דגרסינן: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשה במה כו'. מתיב רב ששת: ובין הפרקים שואל מפני הכבוד? תרגמא רבי אבא, במשכים לפתחו. והשתא אי לא קפדינן אלא שיאמר ברכות ותושבחות קודם עשיית חפציו, אם כן מה פריך מהא דשואל בין הפרקים? דהתם על כרחך כבר אמר לכל הפחות ברכת יוצר אור, והיינו ברכות ותושבחות טובא. אלא על כרחך דווקא אתפילת שמונה עשרה קפדינן, כדמשמע הלשון – "עד שיתפלל", והיינו תפילה סתם שבתלמוד. והך הנותן שלום לחבירו ועושה חפציו, מילתא חדא אינון, דגרסינן נמי התם אהא דקאמר: "כאילו עשהו במה קאמרת? אמר ליה אסור קאמינא, וכדרב אידי בר אבין, דאמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשי: אסור לאדם שיעשה צרכיו קודם שיתפלל, עד כאן. הא קמן דמילתא חדא אינון. אמנם ראיתי רבים המדקדקים, שהיו נמנעים ללכת לצרכיהם בשחרית עד שהיו נכנסין בתחילה לבית הכנסת ולומר ברכות ותושבחות, ואחר כך היו הולכין לצרכיהם אנה ואנה. והנראה לעניות דעתי לפום דינא דתלמודא כתבתי: