תרומת הדשן/א/קטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קטו[עריכה]

בערב ארבעה עשר כששואבין המים ללוש בהן מצות או ביומא אוחרן כששואבים אותם המים יש להקפיד שלא להוליכם מגולים מן הנהר עד לביתו או לאו:

תשובה יראה דמנהג הוא לכסותם והיינו משום זהירות יתירה שלא יפול לתוכו שום דבר המחמם אותה וכה"ג אבל אין נראה להצריך לכסותם מהאי טעמא דכתב בסמ"ק וסמ"ג דאין להוליך המים תחת הרקיע ביום המעונן אא"כ מכסה אותם במפה דהתם איירי שמוליכין אותו אל התנור כדכתב סמ"ג בהדיא והיינו טעמא דאם מוליכין מגולים תחת החמה או ביומא דעיבא דכולה שימשא הוא הוו ניצוצי החמה זורחים במים ומחממתן אבל בשעה שממלאים אותו בערב מן הנהר כיון דצריכינן לשאוב ביני כוכבי ושמשי כדכתיב בהגה"ה ליכא למיחש למידי שהרי כבר שקעה החמה קודם וליכא למיגזר כלל: