תרומת הדשן/א/קטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קטז[עריכה]

השקים שנותנים בהן קמח כל השנה וכשבאים לעשות בהן קמח לפסח ומכבסים אותם היטיב מקודם צריכים להתיר קודם הכיבוס כל התפירות שבהן בקצות או אם מטולאים הן או לא צריכין להתיר:

תשובה יראה דצריכין להתיר וכן הנהיג אחד מהגדולים והביא ראיי' מפ' בתרא דע"ז דקאמר התם ודכיתנא מיישנן ואי אית בהן קטירא שרי להו דמה שבתוך הקשרים אינו מתיישן ומתנגב וה"ה שאינו מתכבס יפה מה שבתוך התפירות ונראה דראייה זו הייתה לדחות כדדחי ליה במרדכי פ' כל שעה שאינו ראייה משם שלא יפלוט בהגעלה מה שתחת הטלאה משום דיין נסך צלול הוא אותן שבקיטרי והעפר עב ואינו נכנס תוך הקשרים ולכך קאמר דשרי להו אבל מי הגעלה ג"כ צלולין ונכנסין תוך הטלאים וחילוק זה נוכל לומר ג"כ אנ"ד דמי הכביסה ג"כ צלולים ונכנסים יפה בתוך התפירות והסדקים. אמנם נראה להביא ראייה מפ' דם הנידה דקאמר התם א"נ דאישתכח בסיטרא אי אמרת חזקתו מתכבס סיטרא לא אתכבס ופרש"י שם סיטרו צידי הבגד שיש שם קמטים ותפירות הא קמן שבתוך הקמטים והתפירות אינו מתכבס. ותו דבנדון דידן הדבר ידוע דכשהקמח נוגע במים מיד נתרכך ונילוש ונדבק בבגד וקשה להעביר כולו וחמץ במשהו כשיתערב בפסח: