תרומת הדשן/א/קסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קסח[עריכה]

מה שלא נהגו בגבולינו להטמין התרנגולת ברמץ כדי להסיר הנוצה ואע"ג דהגאונים התירו בהדיא וברגלים אין מחמירין אלא חורכין אותן ברמץ בלי מליחה כבר מה טעם יש בדבריהם הללו:

תשובה יראה דיש לחלק שפיר בין תרנגולת ולרגלים דבתרנגולים איכא למיחש שמא לא יפתחנו להוציא בני מעיים מתוכם מפני שיחוש שרמץ ואפר יכנסו לתוכה וילכלכו אותן ואם יטמין אותן שלימה דודאי אסור הוא מחמת הכבד שהיא בתוכה דקיי"ל כבדא עילוי בישרא לכתחילה אסור אפי' בצלייה גמורה כ"ש כה"ג שהוא טמון בתוכה שאין הדם יכול להיות פולט לאחר שנבלע ולא למישרק שרוקי כי התם וכן מצאתי אח"כ תשובת המיימון דלספר קדושה מתשובת רבינו שמשון דלענין מליגת התרנגולת במים רותחין דיש לחוש לדם הכבד שבתוכה אבל לגבי רגלים ליכא האי חששא כל עיקר דאם נהגו ליזהר בתרנגולת מלהטמין מחמת איסור ולא משום נקיות נראה דטעמא דלעיל מספיק הוא: