תרומת הדשן/א/קסט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה קסט
[עריכה]בשר ששהה כשיעור מליחה ולא הודח אחר כך ונצלה מה אידון ביה:
תשובה יראה דצריך לדקדק בדבר דכתב בטור יורה דעה וז"ל כתב רשב"א רצה למלוח צלי ולאכלו בלא הדחה עושה ולא לחוש לדם שעל המלח שהאש שואבו ומונע המלח לבלוע הדם במה דברים אמורים כשמולחו וצולאו מיד אבל אם שהה במלחו המלח בולע הדם ונאסר לפיכך מדיח יפה קודם ע"כ. מלשון זה משמע דאסור אפי' בדיעבד ובפ' השוחט איתא בפיסקי מהרי"ח דבשר לצלי בעי הדחה אחרונה וכן מוכח התם מן התוספות שלנו מההיא דחותך בשר מבית השחיטה כו'. אמנם הגה"ה ישנה נמצאת בשערי דור"א ממהר"י טרוש"ן דאין לחוש אם לא הודח אחר מליחה לעניין צלייה משום דהאור שורפו אך י"ל דאיירי שלא שהה במליחה דהכי קאי התם. אפס במרדכי פ' כל הבשר בפסק צפנת פענח מוכח דאם שהה הבשר כשיעור מליחה ולא הודח אח"כ ועשה ממנו מולייתא דסמידא וצלו אותה בשר דשרי ונראה דכ"ש אם צלאו בלא מולייתא. וכן משמע קצת בספר התרומה דכתב דאין מניחין כלי תחת הבשר בשעת צלייתו לקבל השמנונית הנוטף אא"כ הודח הבשר הדחה אחרונה משמע דבלא הנחת כלי תחתיו לא בעי הדחה אחרונה לצלי ולכך נראה דלכתחילה ודאי צריך ליזהר למיעבד הדחה אחרונה לצלי ובסמ"ג נמי משמע דבעי הדחה אחרונה לצלי אבל אם אירע בדיעבד אין נראה לאסור הצלי דאין מבורר כלל בכל דברי המחמירין דלעיל דאסרו אף בדיעבד ואף כי יש לסמוך בדיעבד אדברי המתירין בכה"ג: