תרומת הדשן/א/קע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · קע· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קע[עריכה]

בשר ששהה שלשה ימים בלא מליחה ונתערבה אותה חתיכה בחתיכות אחרות בטילה היא ברוב לענין שיהיה כולן מותרות לבשל או צריכים לאוכלו כולו בצלי:

תשובה יראה דבטילה היא דשרי כולה לבשל וכן מצאתי בשם גדול דשרי משום דאין שייך כאן דבר שיש לו מתירין כך מצאתי ולא פירש טעם בדבר ונראה דהיינו דלא מיקרי דשיל"מ בצלייה משום דבצלייה לא נאסרו מעולם ולבשל עדיין הוא אסור ולא שייך לומר דשיל"מ אלא היכא שיש היתר לאותו צד הנאסר כבר ואע"ג דרב אלפס וראבי"ה פליגי בהך סברא כדאיתא במרדכי פ' גיד הנשה אההיא פת דנאפה עם הצלי דרב אלפס חשיב ליה דשיל"מ הואיל ויכול לאוכלו עם בשר ולראבי"ה לא חשיב דשיל"מ משום דלבשר לא נאסר מעולם ולכותח עדיין הוא אסור וכתב מהר"ם דנהגו לפסוק כרב אלפס בדבר שלא נחלקו עליו התוס' מ"מ נראה דדברי ראבי"ה כאן עיקר הוא מהא דפ' הערל דקאמר רב אשי סיפא היינו טעמא משום דהוי ליה דשיל"מ ולכך אין התרומה בטילה ויכול הכהן לאוכלה וקאמר תלמודא הא דרב אשי בדותא היא דממ"נ אי לכהן מישרא שרי אי לישראל מיסר קאסיר פי' לכהן הוא שרי אפי' בלא ביטול ולישראל עדיין הוא אסור היינו ממש כסברת ראבי"ה ואע"ג דאפשר הוא דיש לחלק מ"מ נראה דכיון דטעמא משום דשיל"מ וההיא אינו אלא מדרבנן לא דייקינן כולי האי להחמיר ונראה נמי דאפילו היתה חתיכה הראויה להתכבד אפ"ה בטילה כיון דאינה אסורה מחמת עצמה אלא מחמת הדם הבלוע בה אע"ג דבכולי' משערין דלא ידעי כמה דם נפיק מיניה מ"מ חשיבות החתיכה אינה מחמת הדם אלא מחמת גוף הבשר שהוא התר והכי מחלקינן בהדיא לענין שאר איסורין: