תרומת הדשן/א/לט
< תרומת הדשן | א
שאלה לט
[עריכה]בחורים בני בי רב היו רגילים לדבר בשעת ברכת המזון, ועשו תקנה בקנס שלא ידברו כדי שיכוונו לשמוע הברכה. ויש שרצו שלא לתקן עד לאחר בונה ירושלים, שהיא סוף ברכה דאורייתא; שפיר דמי הכי או לאו?
תשובה. ייראה דלאו שפיר דמי הכי, דראוי לתקן עד לאחר ברכה רביעית, דהיינו עד שיתחיל הרחמן. וכן שמעתי אחד מרבוותא שהקפיד על שתקנו רק עד אחר בונה ירושלים, והביא ראייה מפרק שלשה שאכלו, רב עני לה לאמן דבונה ירושלים בלחישותא כי היכי דלא ליזלזלו ביה רבנן. ונראה כל שכן אם יתקנו שלא לדבר רק עד אחר בונה ירושלים, יבינו הכל דמכאן ואילך לא קפידא אם לא יכוונו לשמוע משום דהיא דרבנן, ויזלזלו בברכה רביעית. ואף על גב דבכל דוכתא אשכחן דעבדינן גזרה טפי לדאורייתא מלרבנן, מכל מקום כיון דאשכחי הכא דקפיד תלמודא כהאי גוונא, אנן נמי נקפיד. הנראה לע"ד כתבתי: