תרומת הדשן/א/רלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · רלא· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רלא[עריכה]

בארץ אושטרייך וביתר מלכיות שמזכירין חי"ת כמו כ"ף רפויה היאך כותבים בגט מקצת כנויים כגון מיכ"ל יכנ"ט יוכ"ל וכה"ג וכן בשמות העיירות והנהרות אם הם בעניין זה שיצטרך לכתוב בחי"ת או בכ"ף מה כותבים כ"ף או חי"ת:

תשובה יראה דלכתחילה כותבים תיבות הללו בכ"ף גם באושטריי"ך וכיוצא בה ואע"ג דאם היו כותבים בחי"ת היתה נקראות להם התיבה כהלכתא במרוצה יותר מכ"ף לפי שצריכים לקרות הכ"ף רפויה ולא דגושה ובחי"ת אין חילוק ונראה נמי דמהאי טעמא כל תיבות שהן בלשון אשכנז דצריך לכתוב טי"ת או תי"ו כותבים טי"ת משום דבתי"ו איכא למימר רפויה הוא ותשתנה קריאתה מ"מ בין חי"ת לכ"ף הואיל ובני רינוס ושאר מדינות כמותן שמזכירין החי"ת כמו ה"א לא היתה התיבה נקראת כלל כהילכתה יש לכתוב בכ"ף כדי שתהא נקראת לכ"ע ולא דמי לטי"ת ותי"ו דהתם אין בו טעות להפוך לשום אדם. ואע"ג דכתב במרדכי בפ' המגרש בתשובת ריצב"א כתב על הגט שבא מארץ הגר וכו' משמע שם בהדיא דהיכא דמוכח מתוך הגט שנכתוב במקום פלוני אם נכתב הנהר או העיר בלשון של אותו המקום כשר ואין קפידא אם בשאר מדינות או מקומות אין הלשון הזה מובן להם וא"כ היכא דמוכח דבאושטריי"ך וכיוצא בה נכתב הגט מה היה לחוש אם לא נקרא יפה לבני מדינות אחרות. י"ל בודאי דיעבד שפיר דמי אבל לכתחילה טוב לכתוב שיהא נקרא יפה לכל ואין להקפיד אם לא נקרא במרוצה לבני המדינה דמ"מ מנכר הוא דכמה כפי"ן רפויין מצינו ואין לדקדק במיכ"ל לכותבו בחי"ת משום שעיקר השם שבא משם בחי"ת הוא יחיאל ע"כ הא ליתא הך סברא דהא רבים בבני רינוס ואגפיה הנקראים בעיקר השם יחיאל ובכינוי מיכ"ל ולדידהו ע"כ אין הכינוי מדוקדק מעיקר השם אלא ודאי י"ל דכינוי כה"ג ע"י נכרים נתחדש בתחילה והם אין מדקדקים כלל וא"כ לבני אושטריי"ך נמי נימא הכי ואם אחד נקרא יחיאל המכונה איכל כמו שרגילים כך בני אושטריי"ך ואגפיה נראה דאין צריך לכותבו כלל דהוי כמו יצחק חקין צפורה פורה דכתב במרדכי דאין זה כינוי רק קיצור השם אבל כינוי מיכל ליחיאל לא ברירה כלל דחשיב קיצור ולא כינוי דאין הכינוי קרוב לעיקר השם בהזכרותו כמו חקין ליצחק פורה לצפורה וכיוצא בהן אבל איכל קרוב הוא ליחיאל לפי לשון בני אושטרייך שרגילין בכמה מקומות לקרות בראש התיבה יו"ד בשבא כמו בחירוק. ומה שכותבים בעיר ניאושט"ט נהר קירפך בכ"ף ולא בחי"ת אין להוכיח כלל דאף באשטריי"ך אין כותבין בכה"ג חי"ת דהתם כ"ף פשוטה נקראה במרוצה כמו חי"ת ועוד אדרבה בחי"ת יש לטעות יותר מבכ"ף הואיל והוא בסוף התיבה אפשר לקרות קרפ"ח כמו לקפח שוקיו ולכך אין לכתוב חי"ת בסוף התיבה כלל אפילו לבני אושטרייך והא נמי דאסיקנא לעיל דבין טי"ת ותי"ו כותבים לעולם טי"ת מפני שהתי"ו רפויה לפעמים אין להקשות עלה ממה שהיו כותבין קרימ"ש ולא היו כותבים קרימ"ס מפני הטעות כי השי"ן לפעמים בימין י"ל שמא שם אותה העיר מקדם הייתה נקרא בשי"ן בימין או קרוב להברת שי"ן בימין וע"כ צריכנא לומר שנשתנה שמה קצת שהרי עכשיו נקראת היא בפי כל אדם קרימ"ז וא"ת היינו טעמא שהזכרתם בסמ"ך והזיי"ן קרובה להתחלף המדקדק בלשון בני אושטרייך בני כפרים ימצא לו שגם הזיין והשי"ן בימין קרובים להתחלף להם לפי עבות לשון אשכנ"ז שיש להם. הנראה לעניות דעתי כתבתי: