לדלג לתוכן

תרומת הדשן/א/רמג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רמג

[עריכה]

ראובן שגירש את אשתו ונשאה שמעון בעיר אחת קטנה שאין יהודים אחרים דרים שם רק אילו שניהם ובתיהם רחוקים זה מזה והרבה פעמים כשיש להם עסק ביחד נכנס ראובן לבית שמעון ושהה שם שעה אחת או שתים כפי רצונו שרי ליה למעבד הכי או לאו:

תשובה יראה דאין איסור בדבר במה שהם דרים בעניין זה ולא מבעיא לדברי התוס' פ"ב דכתובות דסבירא להו דבאשת איש הקילו טפי מגרושה פנויה לבעלה כהן דאסור לדור עמה באותה מבוי ואין איסור באשת איש אלא באותה שכונה דהיינו ג' בתים דהכא הבתים רחוקים זה מזה הרבה יותר אלא אפי' לדברי אשירי דסבר איפכא דבאשת איש החמירו טפי ושכונה גדולה ממבוי מ"מ אם יש ר"ה מפסיק בין הבתים שרי והכי כתב בהגה"ה באשירי שם וא"ת הואיל ואין בעיר הזאת רק אילו השני יהודים א"כ תהא נידון ככפר קטן כדאמרינן התם כפר קטן נידון כשכונה ומפרשים התוס' התם הטעם משום דכפר קטן אין בני אדם מצויין ורגיל הוא אצלה ודווקא כפר קטן אבל בכפר בינוני לא עכ"ל התוס' וא"כ ה"נ נימא אע"ג דהרבה נכרים מצוים בעיר מ"מ לית ליה צוותא בהדייהו אלא בהדי ישראל חברים וגרע מכפר קטן וי"ל דלא אמרינן הכי דאדרבה מוכח בתלמוד בכמה דוכתי שמא יהא ישראל הדר או המתעסק עם הנכרי רגיל אצלו וילמוד ממעשיו גבי עירוב וגבי ריבית וגבי למכור להם וכ"ש האידנא דכל מחייתם מהן בהלואה בריבית י"ל דבכה"ג עדיף מכפר בינוני ומה שרגיל ראובן ליכנס לביתו של שמעון בשביל עסקיו ושהה שם ב' או ג' שעות נראה דאין קפידא דלא אשכחן שאסרו חכמים אלא בדירה של קביעות או שהן מתעסקים ביחד האיש וגרושתו שדנין זה עם זה או באיזה עסק אבל בכה"ג בנ"ד לא וראייה מהא דאמרינן באגדות פ' ערבי פסחים ההוא גברא דגירש לדביתהו ואזלא ואינסיבא לחנוני כל יומא הוה אזיל התם ושתי חמרא וכו' עד ואפקתיה בזוגות ואיתזק הא קמן דשרי לכנוס בביתה ולשהות שם כההיא דשתי כמה כוסות לשם דמסתמא לאו בעבריינא עסיקינן דא"כ מאי מייתי תלמודא דאיתזק משום זוגות דילמא ההוא עבירה גרמה ליה כדקאמר תלמודא לעיל מיניה דרבא לא חש למילתיה דאיתזק רב' בר ליואי בזוגות אמר משום דאותבה בפירקא הוה: