תרומת הדשן/א/קצ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קצ[עריכה]

לאחר הפסח שרגילים ללוש בשאור של נכרים היאך נוטל החלה שלא יפרישו מן הפטור:

תשובה יראה דלהך עיסה שנילושה בשאור של נכרים הרבה תקנות יש בדבר והמה מפורשים בדברי רבותינו המחברים. אשירי מסיק בהלכות חלה דיכול להפריש מיניה ולא חיישינן דילמא איתרמי לידי דשל נכרים וקמפריש מן הפטור על החיוב דקי"ל יש בילה בדבר לח וכ"כ בסמ"ק דחומרא יתירה היא הא דנוהגים להפריש ממקום אחר אמנם במרדכי בהלכות א"י וחלה כתב בשם מהר"ם דאין להפריש כה"ג מיניה וביה משום דקי"ל דאין בילה אלא ביין ושמן בלבד ומצריך להפריש חלה גדולה יותר ממה שהיתה עיסה של נכרי שנתערבה והשתא ממ"נ יש באותה חלה מעיסה של ישראל וכן כתב בדרשות הר"ח א"ז והרא"ש כתב בתשובה שיעשה עיסה קטנה וישים אותה על העיסה גדולה ויפרוש מן העיסה הקטנה שהיא ודאי של חיוב אע"ג דשאור לטעמיה עבידא לא בטילה העיסה לגבי השאור ע"כ. ואע"ג דאשירי כתב לעיל דיכול להפריש מיניה וביה נראה די"ל דבשאור מודה הרא"ש דאין בילה וההיא דכתב בספרו בהלכות חלה לא איירי בשאור אך בסמ"ק כתב בהדיא אשאור דיש בילה מ"מ נראה דודאי דיש להחמיר ולעשות באחד מן הדרכים דלעיל אמנם לא ידענא כלל היאך לתקן מכאן והלאה שלא יצטרך לעולם לעשות תקנות הללו שהרי רגילין הנשים ליקח מעט בצק מן העיסה הגדולה ומשהין אותו בצק לשאור להחמיץ בו עיסה אחרת ונוטלת אותו בצק מן העיסה קודם הפרשת חלה כדי שיהא אותו בצק מן החיוב ולא מן הפטור שאם היו נוטלין לאחר הפרשה היתה כל העיסה פטורה ונמצא שאור זה ג"כ של פטור והוי כמו שאור של נכרים דצריך תקנה והשתא בנ"ד אף אם יטלו קודם הפרשה איכא למיחש דילמא איתרמי לידיה אותו שאור של נכרים שנתערבו ולא ניטלה ממנו והיא של פטור וכשתחמיץ משאור זה שנעשה מבצק זה יתערב ג"כ בעיסה האחרת וכשבא להפריש חלה מאותו עיסה איכא למיחש ג"כ דילמא איתרמי אותו בצק שניטל כבר מעיסה ראשונה והיא של פטור אפס י"ל דכולי האי לא חיישינן דתתרמי תרי זימנין ממש אותה של נכרי הנראה לעניות דעתי כתבתי: