תרומת הדשן/א/קפט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · קפט· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קפט[עריכה]

אשה לשה שתי עיסות באחת עירבה כרכום ובאחת לא עירבה בה ואין בזו ולא בזו שיעור חלה יש לצרפם ע"י נשיכה כדי ליטול מהן חלה או לאו:

תשובה יראה דלכאורה היה לדקדק מתוך דברי הגאונים דיש לצרפם ע"י נשיכה כדי לחייבם בחלה (כגי') [כנראה] בתוס' פ"ק דנידה וסמ"ג ובספר התרומה והמרדכי ואשירי בהלכות חלה ובמרדכי פ' אלו עוברין מתרץ ההיא דפרק כשם דאמר רבי אליעזר נוטל מן הטהורה על הטמאה כיצד עושה עיסה כו' עד ונותן פחות מכביצה באמצע כדי ליטול מן המוקף אלמא דצירוף סל לא מהני אלא בעינן חוט בצק המחברן ובפ' אלו עוברין סבר ר' אלעזר דמהני צירוף סל ומתרצי דהא דלא מהני צירוף סל גבי עיסה טמאה וטהורה משום דהוי דבר המקפיד על תערובתו ומייתי ראייה מירושלמי דקאמר התם דבר המקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף והשתא מוכח מהך שינויא דווקא כלי אינו מצרף דבר המקפיד על תערובתו אבל חיבור ע"י נגיעה וכ"ש נשיכה מהני. אמנם (בסימן) [בס'] אשירי וביורה דיעה כתב בהדיא דדבר המקפיד על תערובתו לא מהני לא נגיעה ולא נשיכה אפילו באשה אחת וכן מוכח מדברי אשירי בהלכות חלה וכן מצאתי בפי' משניות דרבינו שמשון במס' חלה פ"ד ונראה לחלק דודאי היכא דבתרוייהו יש שיעור חלה אע"ג דמקפיד על תערובתו מהני נשיכה או אפי' נגיעה כדי לפטור מאחת את חברתה דחשיב שפיר מן המוקף בהכי ובהא איירי ההיא דעיסה טמאה וטהורה דבתרוייהו יש שיעור חלה אבל הא דאמרינן לעיל דלא מהני נשיכה בדבר המקפיד על תערובתו איירי שאין בכל אחת שיעור חלה ובאין לצרפם כדי לחייבם בחלה כה"ג לא מהני נשיכה דהואיל ומקפיד על תערובתו אין לנו בידינו לעשות ולהחשיבה כעיסה אחת לחייבו בחלה. איך תימא לפי סברא זו דהתוס' פ"ק דנידה ורא"ם במרדכי פ' אילו עוברין ורבינו שמשון בפ' משניות לשינויא קמא דיליה מיישבין ההיא דרבי אליעזר בפ' אלו עוברין אההיא דפ' כשם ממש איפכא מסברא זו וקאמר דר"א דסבר דצירוף סל לא מהני היינו דווקא היכא דבא לפטור אחת מחבירתה ובתרווייהו שיעור חלה אבל כל היכא דאין בכל אחת שיעור חלה מהני צירוף סל לחייבו בחלה ונהי נמי דאינהו לא מחלקין בין מקפיד על תערובתו בין אינו מקפיד מ"מ דוחק לומר דסברא הפוכה ונראה דאין סברא הפוכה אלא הא ודאי סברי דאין סברא לחלק בין מקפיד לאינו מקפיד אבל מודו דאם יש לחלק אז ודאי הסברא היא דקיל טפי צירוף הכלי לענין שיחשב מן המוקף מלצרפו לחיוב חלה לעשות העיסה אחת כדפרישית אבל לפי מאי דלא מחלקים בין מקפיד לשאינו מקפיד סברא היא לומר אדרבה לענין לפטור אחת מחבירתה דקולא היא אמרינן דלא מהני צירוף סל אבל היכא דאין בכל אחת שיעור חלה והוי מן הדיו שתיהן פטורות אמרינן לפוטרה דמהני צירוף סל כדי לחייבם בחלה ומהשתא בנ"ד דודאי מקפיד על תערובתן הוא דאין הכרכום מספיק בחזותא וטעמא לשתי העיסות ורוב הדיעות סברי דיש לחלק ובדבר המקפיד אפי' אשה אחת לא מהני אפי' נשיכה כדברירנא לעיל אין לצרפן אפילו לחומרא ואפילו בנשיכה כדי לחייבם דהוי ברכה לבטלה ונשיכה שאמרו כתב בפירוש משניות דהיינו שמדבק כ"כ כשיפרדו יתלשו אחת מחבירתה מעט ונפקא מינה אם בא לפטור אחת מחבירתה דכתבו התוס' פ"ק דנידה דשמא בעי נשיכה לא סגי בנגיעה אמנם אם נילושה כבר כל העיסה שיעור חלה ביחד ואח"כ נתחלק או נאפת ושכחו כבר ליטול ממנה חלה כה"ג ודאי מהני צירוף סל לכ"ע בחלת ח"ל הכי איתא בתוס' פ"ק דנידה. הנראה לע"ד כתבתי: