תרומת הדשן/א/קצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה קצא[עריכה]
יש שנים נמצאו בזמנינו שהשלג והקרח שוהה על פני הארץ סמוך לימי פסח ואי אפשר אפי' למיעוטיה דעובדי אדמה לזרוע השעורים ושבולת שועל קודם יום הנף העומר יש לחוש באותו שנה שלא לאכול אותם זרעים ושלא לשתות השכר שעושין מהן משום איסור חדש או לאו:
תשובה יראה דבכה"ג כל ירא שמים יחוש לעצמו אבל למחות בהמון העם לאו שפיר דמי וכן מצאתי שהעתיק אחד מהגדולים מתשובת הרא"ש וז"ל מה ששותין שכר סמכינן ארובה שנזרעו קודם לעומר ועוד דאיכא שעורים של אשתקד ושנה זו נתתי על לבי כי מיעוטא דמעוטא לא יכלו לזרוע קודם לעומר ולא אסרתי דמוטב שיהו שוגגים ואל יהו מזידים וכן ראיתי בכה"ג רבים נוהגים איסור אבל לא הורו הלכה למעשה ע"כ. ואע"ג דאשירי מפרש וכן רב אלפס וסמ"ג פסקו דחדש דאורייתא בזמן הזה ואפ"ה כתב אשירי דאין להורות לאיסור ובא"ז הגדול ראיתי דכתב דמדרבנן היא אכן נדחק מאד ליישב לפי שהעולם אין נזהרין בדבר ונראה דהיכא דאיתרמי שנה כה"ג שהשלג והקרח כה"ג הוה עד סמוך לימי פסח דבעו שיזרעו כדי שישרש קודם יום הנף היינו ג' ימים כדמוכח בהדיא פ' מקום שנהגו גבי הא דתניא המנכש בשלשה עשר כו' וגם אם הוא כה"ג שבכל הסביבות שמשם מביאים תבואה הוי השלג והקרח כמו במדינה זו וכמו שהמדינה רוב שתייתם שכר שאז קשה להפרישם בכה"ג אין להורות לאיסור דמוטב יהיו שוגגין כו' כי לא ישמעו כלל הואיל ורוב השתייה אינם עושים אלא משעורים וכיוצא בהם שנזרעו סמוך ליום הנף אבל אם רוב שתיית המדינה יין ואינם צריכין לשעורים ולשבולת שועל רק לפעמים למאכל ובשאר תבואה שאינה מה' המינים אין חדש נוהגים בו ולכך לית דוחק דציבורא במידי להפרישם מאיסור חדש היכא דליכא אלא חדא ספיקא שמא של אשתקד שמא של שנה זו מצוה למחות בהמון העם ולהורות להם לאיסור דספק ספיקא אין כאן דנימא ספק של אשתקד ואת"ל של שנה זו שמא תבואה זו מן המיעוט שנזרעו קודם יום הנף ומופלג מיום הנף דכיון דמיעוטא הוא לא עבדינן מיניה ספק ספיקא דמיעוטא לגבי רובא כמאן דליתא כדאיתא בהדיא בתוס' בשמעתא דפתח פתוח פ"ק דכתובות הנראה לע"ד כתבתי: