תרומת הדשן/א/קצב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה קצב
[עריכה]נטע רבעי וכרם רבעי מה משפטו והיאך יפדה אותו בזמן הזה:
תשובה יראה דבכרם רבעי צריך לנהוג בו בחוצה לארץ וכן כתבו התוספות פ' כיצד מברכין. וכן מסיק אשירי וכן סמ"ק דלא כרמב"ם שכתב דאפילו כרם רבעי אין נוהג בסוריא וכ"ש בחו"ל אבל נטע רבעי דהיינו שאר כל אילנות כתבו התוספות וסמ"ג וסמ"ק בשם ר"י דאינו בחו"ל משום דקי"ל כל המקיל בארץ הלכה כמותו בחו"ל וחד קאמר כרם רבעי דוקא. אך בתוס' בריש מסכתא דקדושין איתא דיש מפרשים דאפילו מאן דתנא כרם רבעי מודה דנטע רבעי נוהג וחייב לפדותו מדרבנן לפיכך חייב אפילו בחו"ל מדרבנן וכן מצאתי שהעתיק אחד מהגדולים בשם גדול דמידות חסידות לפדות נטעי רבעי בזמן הזה בשויו עכ"ל נראה קצת דעיקר מה שבא להשמיענו היינו לפדות בשויו ואפשר לא דק במאי דכתב נטע רבעי דלא אתי לאשמועינן הא אלא רוצה לומר מה שחייבין לפדות מידת חסידות לפדות בשויו וכעין זה מוכח קצת בהגה"ה באשירי פ"ב דראש השנה דנקט נמי נטע רבעי לפי פי' ר"י ור"י ודאי לא סבר דנהגה בחוצה לארץ והכי משמע בסמ"ג במצות מעשר שני דכתב וז"ל מידת חסידות לפדות מעשר שני בשויו שלא בזמן הבית כמו בזמן הבית כו'. ונראה דמזה דקדק אותו גדול ג"כ אנטע רבעי משום דילפינן בתלמוד קדש קדש ממעשר שני. אמנם נראה לחלק דההיא דמעשר שני בארץ ושלא בזמן הבית וההוא חמור טפי מנטע רבעי בחו"ל בזמן הזה כדמחלקינן בכמה דוכתא הכי לענין חלה ותרומה וכן ראיתי מורה הלכה למעשה לפדות כרם רבעי על שוה פרוטה כגון מחצה ווינע"ר שהיא יותר מפרוטה ולשוחקה ולהטילה לנהר. והכי כתב סמ"ג במצות ערלה בשם ר"י דכתב אחרי דשאלתות דרב אחאי שהיו קדמונים ובהלכות גדולות מייתי ראייה בכמה מקומות מדבריהם וכתבו דיש לחלל שוה מנה על פרוטה ראוי לסמוך על דבריהם ע"כ וכן אשירי וסמ"ק כתבו הכי וכן משמע בפשיטות מא"ז וכן בהגה"ה באשירי בשם מהרי"ח פ"ב דראש השנה. וגם בנטע רבעי יש לסמוך אכל הני מחברים דלעיל דסברי דלא נהגו בחוצה לארץ וכתבו עוד בסמ"ג וסמ"ק וכן אשירי פ' כיצד מברכין דאין פודין במחובר אלא לאחר שיתלשו הפירות וביאר בסמ"ג הטעם משום דילפינן ממעשר שני וז"ל התוספות פ' מרובה אימא כל המתלקט משמע דחל פדיון במחובר לקרקע. ותימא דבתוספתא משמע דאין חילול במחובר דתניא כרם רבעי כו' עד הכל מודים שאין פודין במחובר לקרקע וכל טעמייהו משום דילפינן קודש קודש ממעשר וי"ל דהתם לא הוי טעמא אלא משום דמחובר אין דמיו ידועין ולכך אין פודין אפילו על פי שלשה ע"כ משמע דהתוספות סברי במסקנא דלא ילפינן ליה ממעשר אלא משום דאין דמיו ידועים ומחללין במחובר מ"מ נראה כיון דסמ"ג וסמ"ק ואשירי כתבו בפשיטות דאין פודין במחובר אין לסור מדבריהם: