לדלג לתוכן

תרומת הדשן/א/קעד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קעד

[עריכה]

דגים מלוחים טמאים מונחים ושורים אצל הרינג"ש בעריבה אחת כשמוכרים אותם בשוק או דגים טמאים יבשים שמונחים בחבית אצל טהורים היבשים מותר לישראל לקנות מהן כה"ג או לאו:

תשובה יראה דצורך הוא לדקדק בדבר בשערי דור"א כתב דציר דגים אינו אלא מדרבנן ולכך קונים דגים מלוחים מן הנכרים משום דספק הוא אם נמלחו עם הטמאים וספיקא דרבנן לקולא אמנם תבא מאירה לפלוני אשר רואה בעיניו דגים טמאים וטהורים שורים יחד וקונים מהם לכתחילה ועליו הכתוב אומר ופושעים יכשלו בם ע"כ. ובא"ז כתב נכרים המוכרים דגים מלוחים כל זמן שאין אנו רואין ביניהם דגים טמאים הרי הן מותרים ועוד דאחזוקי איסורא לא מחזקינן אפי' היכא דאיכא לברר ע"כ. ואשירי כתב נמי דציר דגים אינו אלא מדרבנן ועל זה סמכינן כשמביאים בקרון אחד או בחבית אחד דגים טמאים וטהורים דמותרים דספיקא דרבנן הוא שמא לא נמלחו בתחילה ביחד ואחר שפלטו כל צרכן עירבן ע"כ. ובסמ"ק כתב די"מ דגם ציר דגים היכא דאיכא שמנונית אסור מן התורה ובמרדכי פ' אין מעמידין כתב דהרינג"ש ומרקלי"ש אין דגים טמאים נמלחים עמהם. אמנם במרדכי פ' כל הבשר כתב דמותרים הן משום ספיקא דרבנן ע"כ דברי הגאונים. ועתה נבאר שאילתן נהי דמנהגא הוא בשערי דור"א כדמשמע בא"ז שאם אנו רואים בתוך החבית דגים טמאין וטהורים לאו דווקא בתוך החבית אלא אפי' הן מונחים ביניהם על שולחן החנות שמוכרים אותם שם אינו קונים מאותם דגים כלל ולא תלינן לומר כאשירי שכתב דשמא לאחר שפלטה כל צירן עירבן יחד אמנם אין אנו צריכים למשמש ולפשפש בתוך דגים אם יש ביניהם דגים טמאין כדכתב בהדיא בא"ז דאחזוקי איסורא לא מחזקינן אפילו היכא דאיכא לברר וההערינג"ש אם אנו רואים דגים טמאים מונחים אצלם נראה דאין בהן בית מיחוש בכל ארצותינו דודאי הוא שלא נמלחו הטמאים עמהם כי מביאות אותם בחביות מיוחדות ממרחקים ובודאי לאחר ימים רבים ממליחתם הניחו אילו אצלם וההיא דמרדכי פרק כל הבשר דלעיל אפשר איירי במקומות הקרובים לצידת הערינ"ג אכן במדינתינו רגילין הוא שדגים טמאים שקורין אלין שורין ומניחים עם ההערינג"ש בעריבה במי שרייה ואותם מי שרייה עזין הן מחמת מלח וציר הדגים וכה"ג נמנעים א מלקנות מהן מפני שנאסרים עתה מחמת ציר הטמאין דמה שכבוש בתוך הציר חשיב כמבושל. וכתב במרדכי פ' כל הבשר דצריך ליזהר כשמדיחים הבשר לאחר מליחה שיתן מים הרבה בכלי עד שיהו המים ראויין לשתייה מפני הציר שנתערב בהן משמע הא לאו הכי חשיבי כל המים כמו ציר לאסור ונהי נמי דכתב בהדיא בפירקין בהגה"ה באשירי בשם ר"י מים שנטף בהן ציר וקלטו טעם הציר הרבה אין חשובין כרותח בשביל כך הואיל והציר מעורב במים הרבה וכן כתב בסמ"ג ונראה דהכי קי"ל מ"מ שריית ההערינ"ג עינינו רואות דעזין וחזקות הן מפליטין ומבליעין בודאי ובדגים יבשים שמניחים עם הטמאים בחבית אחד העולם נזהרים לקנות מהן אכן אי לא דמיסתפינא היה נראה להתיר כי שמעתי שרגילות הוא כשצודים הדגים לרוב קורעים כל אחד מיד ומולחים אותו בפני עצמו וזורקין אותו על הארץ על פני השמש זה אחר זה שטוחים ומפוזרים קצת זה מזה כדי שישלוט חום השמש בכל אחד על פני כלו ויתייבש יפה ולאחר שנתייבשו מאספים אותם ומניחים יחד ולפי זה לא קלטו כלום זה מזה שהרי לא הונחו יחד רק לאחר היבישות ושוב לא חשיב כרותח אפס אחרי דכתב סמ"ק דציר דגים דאורייתא היכא דאיכא שמנונית דאולי מש"ה לא מקילינן ומ"מ אי אשכחן מדינא דלא נהגו להחמיר בדגים יבשים לקנות בכה"ג אין למחות בידם. הנלע"ד כתבתי: