תרומת הדשן/א/רסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסז[עריכה]

בת כהן אחת פנויה שלא בכרה ונתעברה בזנות וילדה בן ואמרה מפלוני ישראל נתעברתי והוא מכחיש לה ואמר שמנכרי נתעברה ונותן הוכחות וראיות לדבריו שכן הוא שמנכרי נתעברה אבל אינם אומדנות ברורות ואדרבה הרבה בני אדם מאמינים לדבריה והבן נתגדל והיה לאיש. חייב לפדות את עצמו או לא:

תשובה יראה דאינו חייב לפדות את עצמו דבהדיא איתא פ' יש בכור ופ' הזרוע דכהנת או לויה שילדה בנה פטור מה' סלעים ואע"ג דמסיק עליה פ' יש בכור ובת כהן דמתעברה מנכרי הואיל ומחוללת מקדושתה הרי זו כזרה וחייב בנה ה' סלעים אבל בת לוי כה"ג פטור וא"כ נ"ד הואיל ואותו פלוני מכחישה ומוציא קול דמנכרי איעברה ונותן טעם ואמתלא לדבר נימא דנהמנינן ליה דהא ע"כ מהמנינן ליה דלא שדינן ליה בתריה לענין ירושה ושיהא מצוה להתעסק בקבורתו ולענין חליצה וייבום והכי כתב אשירי פ"ק דכתובות גבי ארוס וארוסתו דאי קאמר ארוס לא מנאי קמעברה והיא אמרה מיניה מילתא דפשיטא היא דלא מהמנינן לה אלא משוינן להאי עובר ממזר אפי' לר"ג דקאמר היא נאמנת אפי' ברוב פסולים אצלה הנ"מ בברי ושמא אבל כשהוא טוען ברי כנגדה לא ותו דקיי"ל כר"י שאם אמר על בן אחד בין הבנים דממזר הוא נאמן כ"ש על זה העובר ע"כ. ונראה דבנ"ד דלא היתה אשתו כלל פשיטא ופשיטא דלאו כל כמינה לומר של פלוני הוא אי איתא קמן ומכחישה ולא שדינן ליה אבתריה בשום מילתא כלל אבל מ"מ אף לדידיה לא מהימנה אלא להך מילתא דלאו דידיה הוא אבל להאמין לכל דבריו ולומר מנכרי מעברה כדקאמר לה איהו ודאי לא אמרי' ומשום דר"י דנאמן על בן בין הבנים נמי לא מהימן דנראה דההוא הימנותא ליתא אלא בבן שנולד מאשתו בההיא האמינתו תורה שיכירנו לאחרים הואיל ומאשתו ומארוסתו נולד ומסתמא דמילתא הוא דלשדייה בתריה וכשהוא אומר דלאו מיניה הוא וממזר הוא מהימן אבל בנ"ד דלית ליה לא נישואין ולא קידושין בהך איתתא היאך תיסק אדעתין דליהוי מהימן במידי על הבן הנולד ממנה הואיל והוא אמר דלאו מיניה הוא ואי משום דאיהי אמרה דמיניה הוא אי לדידה מהימנא א"כ לאו מנכרי קאתי וא"כ כיון דאיהו לא מהימן לומר דמנכרי קאתי אדבורה דידה קא סמכינן דמכשר נתעברה דקי"ל כר"ג פ"ק דכתובות וכאבא שאול פ' בתרא דקידושין דנאמנים אפי' ברוב פסולים אצלה ומכשירין בה ובבתה כר' יוחנן דקי"ל כוותיה וכתבו התוס' פ"ק דכתובות משום דאשה מזנה בודקת ומזנה ולכך מהמנינן לה אע"ג דלית לה מיגו כו' כדאיתא התם וא"ת שאני הכא דמתכתשה מההיא דקאמר מיניה הוא ומה בכך מ"מ בהא לא מתכחשה שאמרה שמכשר נתעברה ולא מנכרי כדברירנא לעיל דאיהו לא מהימן להכחישה אלא בהא דלאו מיניה אבל לא לפסול הבן וכ"ש לעניין ה' סלעים דאית ליה להאי ברא חזקת ממונא דלא מחייבינן ליה לתת דמי פדיונו לכהן דמוקי ממונא בחזקתו ואמרינן מכשר נתעברה ופטור מפדיון. הנראה לע"ד כתבתי: