תרומת הדשן/א/רסו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רסו[עריכה]
מילה שאירע בפורים אימתי מלין התינוק בבית הכנסת:
תשובה יראה דמלין אותו לאחר קריאת המגילה וסיום התפילה כבשאר ימים דאע"ג דאחד מן הגדולים כתב שמלין בין קריאת התורה לקריאת מגילה כי היכא דכתב בא"ז שבר"ה מלין בין קריאת התורה לתקיעת שופר אמנם נמצא כתוב בשם אחד מהגדולים אחרינא שחולק על זה וצוה למול אחר קריאת המגילה וסיום התפלה כבשאר ימים ואמר דמההיא דתקיעת שופר אין ראייה דהתם הטעם הוא משום דכך הסדר ברית אברהם ועקידת יצחק וההיא טעמא לא שייכי גבי קריאת מגילה. ונראה דכן עיקר מטעם אחריני דפ"ק דמגילה מוכח דמצות מילה נדחית מפני קריאת מגילה דדריש התם מולאחותו הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו כו' עד אבל מטמא הוא למת מצוה אלמא מת מצוה עדיפא טפי ממילה ואפ"ה בעי בתר הכי אי קריאת מגילה עדיפא ממת מצוה או לאו וכן כתב הרמב"ם וסמ"ג שאין לך דבר שמקרא מגילה נדחה מפניו אלא מת מצוה בלבד שהפוגע בו קוברו תחילה ואח"כ קורא מלשון זה משמע בהדיא דבשאר כל המצות קורא תחילה ואח"כ עושה אותו ואפילו אם באנו לדחוק ולומר דהאי נידחית מפני קריאת מגילה דקאמרי ר"ל היכא דאיכא ספיקא אם יש לו זמן לקיים שניהם אז מקרא מגילה עדיפא מכל המצות שצריך לקרותו תחילה משום פרסומי ניסא ואם יכול לעשות שוב המצוה אחריו יעשנה אבל לעולם כל היכי שוודאי בידו לקיים שניהם יקדים במילה משום דתדיר הוא ופרסומי ניסא איכא לעולם במאוחר כמו במוקדם והכי משמע חילק באשירי פ' במה מדליקין גבי הפטרה דר"ח וחנוכה ע"ש מ"מ נראה דמקרא מגילה נמי חשיבא תדירה לגבי מילה הואיל וזמנה קבוע בכל שנה והכי איתא בפ"ק דיבמות בשיטת עליה דפריך התם מה לתמיד שכן תדיר ומקשין התוס' עלה דנילוף מעומר ושתי הלחם דאינהו נמי דחי שבת ומתרץ ר"י דכולהו חשיבא תדיר הואיל וזמנם קבועה בכל שנה. אמנם פ' כל התדיר בזבחים קאמר אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה ומסיק התם לחד לישנא דמילה חשובה תדירה לגבי פסח ופסח נמי זמנו קבוע הוא בכל שנה אמנם לאידך שינויא התם ליכא כדפרש"י לשם וכן בתוספות פ' אילו דברים בפסחים מוכח דמילה לא חשיבא תדירה טפי מפסח והיינו כאידך לישנא וצ"ע בשיטת עליה דלעיל ובתוספות מס' ביצה ובפ' צולין והראייה מדברי הרמב"ם וסמ"ג דלעיל עיקר הוא: