לדלג לתוכן

תרומת הדשן/א/רצב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רצב

[עריכה]

אחד מת לו אביו או אמו בראש חדש ניסן: כשיגיע אחריו כ"ט אדר ונהג דין אבילות דשנים עשר חדש במקצת אותו היום - כלו לו אבילות די"ב אותו יום, או לאו?

תשובה: יראה דלא כלו לו, עדיין וצריך לנהוג כל דין אבילות די"ב חדש עד שיכנס ראש חדש ניסן. וכבר רציתי לומר וכן הורתי פעם אחד דכלו לו ביום שמשלם לו שנים עשר חדש דהיינו כ"ט אדר ואמר בההוא יומא מקצת היום ככולו מקל וחומר דיום שביעי ויום שלשים. אחר כך נתיישבתי לדבר דלא דמי ליום שביעי ושלשים, דשביעי ושלשים התם הספירה היא לפי הימים, וקיימא לן בכמה מילין דמקצת היום ככולו, אבל גבי אבילות די"ב חודש דלא הזכירו בשום מקום אלא שנים עשר חדש, ולא שנ"ד ימים, וכיון דהספירה היא לפי החדשים אי הוה אמרינן מקצתם ככולה - הוי שרי בתחילת חדש די"ב, והא ודאי ליתא, ולכך לא כלו עד שיכנס ראש חודש ניסן. והעולם נוהגין דאפילו בראש חודש ניסן כל אותו היום אין מבטלין מהן דין אבילות די"ב חודש, ואפשר משום דאמרינן קדיש וברכו ומתענין דיום שמת בו אביו הוא לכך נוהגין ענין אבילות באותו היום, אבל מן הדין אין צריכין, אלא מיד כשנכנס היום שלאחר כלות י"ב חודש מותרים, וגם נפקא מינה למי שמתענה ואומר קדיש וברכו ביום המיתה והוא מת היום ונקבר למחר, דאבילות לעולם מיום קבורה מנינן. הנלע"ד כתבתי: