תרומת הדשן/א/רעא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רעא[עריכה]
ישראל קנה פרה חולבת מן הנכרי וגם מעוברת היתה כמו ג' או ד' חדשים ולא שאלו לנכרי כלום אם כבר ילדה או לאו אך הנכרי אמר מעצמו היא מעוברת כאשר תראו ואני מזהיר אתכם שאל תקריבו אליה סמוך ללידתה כי דרכה לבעוט ברגליה מאד באותו זמן כי כן עשתה כבר ברשותי כשילדה יש לסמוך בכה"ג שבודאי אינה מבכרת היא או לאו:
תשובה יראה דהמקל כה"ג לא הפסיד כלל כמו שאבאר. בבכורות פ' הלוקח בהמה כתב אשירי בשם ר"ת דחלב אינה פוטר ואע"ג דרוב בהמות אינם חולבות אא"כ יולדות מ"מ לחומרא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקת הבהמה שלא ילדה מעולם ועד עתה והוי ליה פלגא ופלגא וכן כתב במרדכי פ' בתרא דיבמות בשם ר"ת וכן פסק בא"ז. אמנם אשירי גופיה מסיק בבכורות וביבמות דלא כר"ת וכן התוס' ביבמות וגם הרמב"ם וסמ"ג משמו פסקו דחלב פוטר מ"מ נראה דאין להקל שכבר נהגו בכל אשכנז להחמיר וכן נמצא בשם מור"ם דכתב המנהג הוא להחמיר. ואפס שאלתי ודרשתי מיהודים וארמאים נשים ואנשים רבים אם ראו מימיהם פרה חולבת שלא ילדה כבר ולא שמעתי אחד מהם שראה זה מעולם אך בעזים שמעתי ממקצתם שלפעמים הן חולבות ה' או ד' שבועות לפני הלידה וא"כ אפילו אי אשכחן פרה אחד מאלף הוי מיעוטא דלא שכיחא ומיעוטא דמיעוטא לא אמרינן ביה סמוך כדאיתא בהדיא בתוס' ואשירי ומרדכי דלעיל ואע"ג דתלמוד לא חשיב הך דאין חולבת אא"כ יולדת אלא דווקא רובא ולא רובא דרובא כמו שהוא בבהמות שלנו י"ל דבהמות שלהם היו משונות מבהמות שלנו ובכה"ג איתא בהדיא בתוס' ובאשירי פ' אלו טריפות דהא דאמרינן במס' בכורות פרה בת שלש וודאי לכהן משום דודאי לא ילדה קודם לכן וכתבו התוס' ואשירי דבהמות שלנו יולדות בשנה שנייה ומייתי ראיה מזה אמילתא אחריתי דבהמות שלנו יש לחלקם מבהמות שלהם לענין ענוניתא דוורדא וא"כ גם להך מילתא אין דוחק אם נחלק בדבר אמנם אין נראה להתיר מהאי טעמא לחודא כלל לסמוך על חקירותינו שהוא נגד קבלת התלמוד ולומר שנשתנה בזמנינו וגם הגאונים שכתבו לאיסור ולהיתר מזה היינו צריכים לומר שלא כתבו דבריהם לזמנינו ולארצות שאנו יושבים בהן ומור"ם כתב דהמנהג הוא להחמיר מסתמא ר"ל מנהג ארצותינו אבל מ"מ בנ"ד דאיכא בלאו הכי אומדנא דדעתא דאין מבכרת היא מכח דברי הנכרי ומוכיח בהדיא באשירי פ' הלוקח בהמה דהיכא דנכרי מסיח לפי תומו שאין נראה להשביח מקחו סמכינן אדבריו ובנ"ד נמי נהי דאין לגמרי מסל"ת הוא דאיכא למימר שגילה בדרך רמז שכבר ילדה לפי שהבהמה שכבר ילדה חשובה יותר ממבכרת מפני שאין מסוכנת עוד בלידה וגם החלב טוב יותר מבהמה שילדה ב' או ג' פעמים מחלב שמבכרת ואפשר הנכרי לא רצה לומר בפירוש שילדה כדי שלא ירגישו שכוונתו להשביח מקחו מ"א הדברים נראין שאין בדעת הנכרי להערים כ"כ לדבר בחידות וסגי בהאי סברא לצרף בהא דלעיל דאין בהמה שלנו חולבת אא"כ יולדת וכן כל כה"ג. הנראה לע"ד כתבתי: