תרומת הדשן/א/קכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קכ[עריכה]

מי שיש בידו עניני חמץ סמוך לפסח וקשה עליו לבערם ורוצה לתתם לנכרי חוץ לבית במתנה גמורה ואותו נכרי הישראל מכירו ויודע בו שלא יגע בהן כלל אלא ישמרם לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתנה לו שרי כה"ג או לאו:

תשובה יראה דשרי רק שיתנם לו במתנה גמורה בלי שום תנאי או שימכרם לו מכירה גמורה בדבר מועט וראייה מפ"ב דגיטין דפריך והא בעיא ספר מקנה וליכא. ופרש"י ע"כ אפילו בדבר שאין בדעתו של נותן שיעכבנו המקבל אלא יחזירנו לו בודאי איקרי שפיר מתנה ואסיק התם דאפילו אשה ידעה לאקנויי בכה"ג ולא אמרינן דלא מכוונה אלא לשאלה בעלמא ושרינן גט אשה ע"י מתנה כה"ג התם ואע"ג דאי לא הוי מתנה לא הוי גט ולא חיישינן לחומרא דאשת איש וה"ה לגבי חמץ ואין לחלק דשאני התם לגבי גט דמהני ביה מתנה ע"מ להחזיר מהני נמי מתנה כה"ג אבל לגבי חמץ דלא מהני ע"מ להחזיר משום חומרא דחמץ כדאיתא בהגה"ה במיימון בהלכות שבת לא מהני נמי מתנה כה"ג וכיון דהך חומרא גופא דע"מ להחזיר ע"כ חומרא יתירה לגבי חמץ דמסקינן פ"ק דקידושין דבכל דבר מע"מ להחזיר שמיה מתנה בר מקדושי אשה משום דאשה לא מקנייה בחליפין וא"כ די בחומרה זו לעניין חמץ ולא להוסיף עליה לדמות מילתא אחריתי: