תרומת הדשן/א/עג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה עג
[עריכה]הכשר מבוי שנפלה בשבת ואותה העיר מוקף חומה ישבה ולבסוף הוקף כסתם עיירות שרי לטלטל באותו מבוי באותו שבת או לאו:
תשובה יראה דיש להתיר כמו שאבאר קבלתי שאחד מהגדולים הורה כך להתיר הלכה למעשה ונתן טעם לדבר דכה"ג אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה כיון שהכשר המבוי קיים בשעה שקדש היום אע"ג דכתוב בא"ז ובהגה"ה באשירי פ' קמא מייתי מבוי שנטלה קורותיו או לחייו לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה הואיל וליתינהו למחיצות ומייתי ראיה על זה מפרש"י אמר הגדול ההוא דההיא מיירי בעיר שאינה מוקפת חומה דהתם ודאי ליתינהו למחיצות. אבל עיר דמוקפות חומה דכולה חשיבא רה"י גמור ע"י הקף חומה חשיב שפיר איתינהו כיון דעדיין אף לאחר שנטל הכשר המבואות רה"י גמורה הוא והכי מחלק בהדיא בתוספות ובאשירי פ"ק גבי כותל בין שתי חצירות שנפל דחשיב איתינהו למחיצות הואיל ומחיצות החיצונות קיימי שעל ידו נעשית החצירות רה"י וה"ה בנ"ד. ושמעתי שאחד מהגדולים אחר לא רצה להסכים להתיר זה וכן עוד אחד מהגדולים היה סובר להחמיר מהא דאמרינן פ"ב דירושלים כרמלית היתה אף קודם שנפרץ בה פרצות אע"פ דהיתה מוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה וא"כ חזינן מוקף חומה לא משמע רה"י. וה"נ מסיק רבי אפרים מרעגנשבור"ג במרדכי פ' מי שהוציאו דאין שום עיר שמותר לטלטל בה בתורת רה"י ונראה דדברי המתיר עיקר הם דרש"י פי' פ"ק דנעילת דלתות הוי עשוי ליה לירושלים כחצר שלא עירבו וכ"ז שלא עירבו הוי כרמלית ולא מחייבין והכי אמרינן פ"ב דירושלים היתה כחצר של רבים שלא עירבו בה והא דקאמרינן נמי דכרמלית היתה רוצה לומר דין כרמלית דאסור לטלטל בם מדרבנן ולישנא דתלמודא נקט דפריך פ"ב ורבנן אמר להו רבי מאיר רה"ר ומהדרי אינהו כרמלית בתמיהה. ותלמודא גופה נראה דנקט הכי משום דלגבי רה"ר שייך למינקט כרמלית ותו דלעיל מיניה בההוא פירקא בעי תלמודא אמתניתין דכי האי כרמלית מאי אביי אמר היא היא רבא אמר היא גופיה גזירה כו' ואההיא סברא נמי פריך הכא כדפרש"י ע"ש ותדע דרש"י סבר דלאו דוקא כרמלית היא דהא פ' מי שהוציאוהו גבי הנהו דכרי דאתו למברכתה דעיר מוקפת חומה או שיש לו מחיצות חשיבה רה"י כדיר וסהר וסתמא קאמר ולא מפליג בין בקעי בה רבים ובין אין בה רבים. ועוד נראה ראייה גמורה מהא לינהג היתירא בנ"ד דהתוספות ואשירי ומרדכי בשם ר"י כתבו בפ' הדר ישראל אחד הדר בכרך המוקף חומה שהוא מותר לטלטל בכל העיר הואיל ודלתות נעולות בלילה ומור"ם הוסיף אפי' אין דלתות נעולות בלילה שרי דכיון דיש לה מחיצות הוי לה כחצר של רבים דלא פלוג רבנן בין חצר גדולה לקטנה ע"ש והכי נהגו עלמא היתר פשוט. וא"כ שמעינן דעיר המוקף מחיצות לאו כרמלית היא אלא כחצירות שלא עירבו דאי כרמלית היא מאי מועיל הך טעמא דדירת נכרי אינה אוסרה מפני שהיא כדירת בהמה הא בכל כרמלית אסור לטלטל אפי' אי ליכא מאן דאסר וכיון דלענין הך מלתא משוינן לעיר כחצר גדולה דרה"י גמורה היא אמאי לא נשוה אותן ג"כ רה"י לענין שבת הואיל והותרה הותרה כיון דאיתינהו למחיצות. אמנם נראה שאם הענין כך שעושין הכשר מבוי לצורך שעה כגון לחופה ולברית מילה ואז רגילין הוא כמה פעמים שקרוב לודאי שהנכרים שוברים ההכשר באותה הלילה מחמת שלא הורגלו בו אם הענין כך הוא לא אמרינן שבת הואיל ועומד הוא לסתור והכי איתא בהדיא במרדכי פ' הדר ובתוספות ובאשירי נמי מוכח הוא דאפי' לענין עירוב אם עומד הוא להתבטל לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה וכ"ש לענין מחיצות דלא אמרינן הכי דנהי דעדיין מחיצות החיצונות קיימות מ"מ גבי עירוב דלא נפלה שום מחיצה הוי עדיף טפי. ועוד נראה אם כשנמצא שהכשר המבוי נשבר וספק הוא אם נשבר מבע"ש מבעוד יום או לאחר שקדש היום אפ"ה שרי דמוקמינן ליה אחזקתן והשתא הוא דנשבר דקי"ל כחמשה זקנים דסברי כה"ג ספק עירוב כשר כדאיתא במרדכי פ' בכל מערבין והטעם משום דמוקמינן ליה אחזקתן והשתא נשבר כדמוכח התם בגמרא ומסיק שם במרדכי דלגבי עירוב חצירות אפילו ליכא חזקה כשר בספק ואין נראה לחלק בזה בין עירוב למחיצות דהא מ"מ תרוייהו דרבנן נינהו ותלמודא לא מחלק התם בין רבנן לדרבנן לענין חזקה אלא היכא דלחד דרבנן יש לו עיקר מן התורה ולאידך אין לו עיקר הלא"ה מדמה לכולהו דרבנן אהדדי לענין שמועיל חזקה ובפ' כיצד משתתפין פסק אשירי בשם רשב"ם דכוחו בכרמלית גזור רבנן אבל כוחו בחצר שאינה מעורבת לא גזור א"כ לדעת אחד מהגדולים דמתיר לעיל דמשוה עיר המוקפת מחיצות לחצר שאינה מעורבת שרי לשפוך מים בצנור שבחצר אע"פ שמקלח מן החצר לחוץ למקום שאינו מעורב דכוחו בחצר שאינו מעורב לא גזור. הנראה לעניות דעתי כתבתי: