תרומת הדשן/א/רצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רצח[עריכה]

נכרי בעל חובו מוליך מגלה דכלאים בסוסים ובשוורים ופגע בו בדרך ורצה לדבר עמו בעסקי חובו רשאי לדבר עמו בקול רם או לאו:

תשובה יראה דאין לחוש בדבר ואע"ג דכתב בסמ"ק וז"ל והמנהיג בקול לוקה כר' יוחנן וכתב עלה בהגה"ה ומכאן נכון ליזהר שלא לפרוס שלום לנכרים המנהיגים בכלאים שלפעמים הבהמות ממהרות ללכת מחמת הקול עכ"ל. לפי זה היה לאסור נדון דידן מכל שכן שהרי מאריך יותר בדברים מבפריסת שלום ואיכא למיחש טפי אמנם נראה דנוכל לומר דהגה"ה זו דסמ"ק ס"ל כשאלתות דרב אחאי דסברי דלא קי"ל כדברי רבי שמעון בדבר שאינו מתכוין אלא רק באיסורי שבת אבל בכל שאר איסורים קי"ל כרבי יודא ולהכי אסור אע"פ שאינו מתכוין להנהיג הבהמות אבל לפר"י בתוס' דפ"ח שרצים וכן באשירי שם שכתבו בהוכחות גמורות דבכל איסורי שבתורה קי"ל כרבי שמעון אם כן ההיא הגה"ה דסמ"ק שרי שהרי ע"כ לא פסיק רישיה הוא דהא כתב שלפעמים הבהמות ממהרות ללכת מחמת הקול ולא כתב דרגילות הוא וכ"ש דלאו ודאי הוא וא"כ למה יאסר דאין נראה כלל שיש לחוש שיכוון להרים קולו כדי לחבב עצמו אל הנכרי שתלך הבהמה דמילתא דלא שכיחא. היא שתלך הבהמה מחמת קול הנכרי אצל שלא הורגל בו והכי איתא בהדיא פ' קמא דע"ז דשרי למכור אידיא דספסירי משום דלא ידעה לקליה ולא אזלא מחמתיה. אמנם נראה שיש ליזהר היכא שהמשא של ישראל והוא הולך עם העגלה ולפעמים כאשר הגלגלים נכבשים מלכת לא ילמדם היאך יעשו שילכו האופנים דיש לחוש הואיל ועסוק הוא בתקון הליכה ושמא ישכח ויצעוק אל הבהמה שילכו כדרך העגלים לעשות וכן בכל הדרך אשר הולך עם העגלה טוב שילך מרחוק משום האי חשש כי רגילות הוא שהעגלה כובשת או מתעכבת באבן או בגומה שלא תלך. הנראה לע"ד כתבתי: