תרומת הדשן/א/רסב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · רסב· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסב[עריכה]

ראובן היו לו בן ובת נשואין ומתו והניח כל אחד בן. קיים ראובן פריה ורביה או לאו?

תשובה: יראה דצריך דקדוק יפה בדבר. בתלמוד פ' הבא על יבמתו משמע לכאורה דכה"ג חשיב קיום פריה ורביה דקאמרינן התם אהא דתניא בני בנים הרי הן כבנים לענין פריה ורביה סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא אבל ברתא לברא לא. אמר ליה רבא לשבת יצרה והאיכא. וז"ל התוספות שם וכל שכן ברא לברתא ואע"ג דלעיל אין שני זכרים חשובין כבן ובת הכא שבא מכח מי שפוטרו מפריה ורביה פשיטא דקאי שפיר הבן במקום הבת עכ"ל. מדקאמר מכל שכן ברא לברתא וקאי אדלעיל דקאמרינן ברא לברא משמע דשני זכרים אחד מבן ואחד מבת חשיב קיום פריה ורביה.

אמנם יש לדחות דה"ק ברא לברא ברתא לברתא כלומר כל אחד צריכה להיות כיוצא בו, הבן יהי' לבן, אבל הבת לחודיה לא מהני אפילו היה לאחותו הבת בן ובת לא מהני לזקן הואיל ולבנו אין לו בן. אבל ברא לברא וברתא לברתא מהני וכל שכן ברא לברתא כי איכא בת בעולם כגון מן הבן שיש לבן בן ובת אז מועיל מכל שכן ברא לברתא משא"כ איפכא כמו שבארתי לעיל אבל היכא דליכא בת בעולם אימא שני זכרים לא מהני.

אך קשה אי מפרשינן הסוגיא הכי א"כ מאי מקשו התוספות מהא דאין שני זכרים חשובים כבן ובת, שאני התם דליכא בת כלל. ודוחק היה ליישב. אך צריכינן לדחוק וליישב משום דכתב הרמב"ם וז"ל נולדו לו ומתו והניחו בנים הרי זה קיים בני בנים הרי הן כבנים. במה דברים אמורים כשהיו בני בנים זכר ונקיבה, אע"פ שהזכר בן בתו והנקיבה בת בנו, הואיל והן משני בנים הרי זה קיים, עכ"ל. הרי זה כתב בהדיא דבעינן זכר ונקיבה בבני בנים ושני זכרים לא מהני ומסתמא לא פליג אתלמוד ומפרש הספר כדפרישית.

ונוכל לומר דדעת הרמב"ם דאע"ג דלא אשכחן דפליג רבא אאביי בההיא כל שכן אלא דאמר ליה דברתא לברא נמי מהני -- מ"מ כיון דתלי טעמא דהא איכא שבת, א"כ בעינן לעולם שבת וצריכין להיות זכר ונקבה. והתוס' דלעיל מקשין לפי הכל שכן דסבר אביי ולפי המסקנא איכא למימר דבעינן זכר ונקבה: