תרומת הדשן/א/כ
שאלה כ[עריכה]
שאלה. הא דאמרינן פרק הקורא את המגלה עומד דאין מדלגין במפטיר מנביא לנביא, אם כן מה ראו לנהוג באושטר"ייך וביש מקומות כשאירע חתונה בארבעה פרשיות או בחנוכה, שצריכים להפטיר בד' פרשיות או בחנוכה לפי שהן כתובין בתלמוד, אף על פי כן מפטירין גם כן בהפטרת חתן מקצתם[1] עד "ישיש עליך אלהיך", ואף על גב דהפטרות דפרשיות ודחנוכה אינם בנביא דהפטרת חתן, ולא קפדינן לדלג מנביא לנביא.
תשובה. יראה דאין ליישב יפה לפי כל הפירושים. אמנם שמעתי שקדמוני אושטר"ייך היו מיישבים המנהג, משום דבמרדכי בשם ראבי"ה שם מפרש הטעם דאין מדלגין בתורה ובנביאים היינו משום כבוד צבור, כדי שלא יעמדו בשתיקה בשעת שגוללים מפרשה זו לפרשה אחרת, והאי קפידא לא שייכי אלא בימיהם, שהיו כל ספריהם כתובין כגליון ספר תורה שלנו והיו צריכין לשהות בגלילה. אבל לדידן שהפטרה שלנו כתובין בקונטריסין, ויוכל לסמן שימצא מהר איזה הפטרה שירצה, אין חשש בדילוג מנביא לנביא. ופירש ראבי"ה והוכיח מן התלמוד דאין מדלגין ואין גוללין ספר תורה בצבור חדא מלתא היא, וטעמא דאין מדלגין משום דאין גוללין בצבור משום שלא יעמדו בשתיקה, וכתב דמשום הכי נהגינן במקומות שאין להם אלא ספר תורה אחת שגוללין ומדלגין מפרשה לפרשה ביו"ט ובשבתות של ראש חדש ושל פרשיות, דדווקא בחד גברא חיישינן לכבוד צבור שלא יעמדו בשתיקה אבל בין גברא לגברא לא קפדינן. ואם כן, בנדון דידן נמי יש לחלק כמו שביארתי.
אמנם רש"י פירש טעמא דאין מדלגין, משום טירוף דעת, ולכך בנביא אחד מדלגין, משום דאין הוראה יוצאת כל כך מדברי הנביאים לא קפדינן אטירוף דעת מועט, אבל מנביא לנביא דאיכא טירוף יותר מדאי קפדינן. ולפי טעם זה אין לחלק כדלעיל, אבל מכל מקום אי הוה בנביא אחד, אלא שהוא יותר בכדי שיפסוק המתורגמן, מספיק טעם זה, דהאי קפידא גופיה פירש רש"י דאינו אלא משום כבוד צבור. ויש לומר נמי דלדידן, כיון דלא נהגינן לתרגם בצבור לא חיישינן לטירוף דעת, והאי דקאמר תלמודא אין מדלגין היינו דווקא במקומות שהיו נוהגין לתרגם, דגם בימיהם היה מקומות שלא היו מתרגמים. ואין זה דוחק לאוקמי בהכי, דהא יהיב תלמודא שיעורא בדמתרגמים דקאמר "אין מדלגין אלא בכדי שיפסוק המתורגמן", אלמא איירי במקומות שמתרגם.
וההוא מנהג דלעיל, במקום שאין שם ספר תורה אלא אחת דמדלגין, אין ליישב לפירוש רש"י אלא כמו שחלקתי, ואותו מנהג כמדומה שנוהגים בכל הארצות. מכל מקום אומר אני, מנהג דלעיל בהפטרות, היכא דנהוג נהוג, והיכא דלא נהוג לא לנהוג כן מחדש.
- ^ לכאורה צ"ל: מקצתה