תרומת הדשן/א/רנט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רנט
[עריכה]מי שלא נטל ידיו ונגע בידו במים כשרים - אותם המים כשרים הם לנטילת ידים או לאו:
תשובה: יראה דלכאורה משמע בכל פסקי הגאונים דלא כשרין הם, שהרי כתבו שאם נטל ידו אחת לא ישפשפנה בחבירתה, מפני שהמים שעל יד הנטולה יטמא מחמת היד שאינה נטולה ויחזרו ויטמאו את היד, וכן אחד שלא נטל אם נגע ביד של חבירו שנטלו ועדיין הם מוכשרים - טמאים, וצריך לחזור וליטול, הא קמן דסתם ידים פוסלים המים שעל גבי יד הנטולה. ולכאורה דכל שכן שיפסלו המים שבכלים בנגיעתם לנטילת ידים. ולפי זה, הא דכתב רמב"ם וסמ"ג ואשירי דאם נתן מים לחבירו בחפניו אין עולה לנטילת ידים מפני שלא נטל מן הכלי - משמע דווקא מטעם זה אין עולה, הא מטעם דנגע בהו חביריו [צ"ל חברו] לא קפדינן, וכן הא דכתבו מים שהנחתום מדיח בהן את ידיו כשרים - כל הני צריך לומר דאיירי בידים הנטולים.
אמנם מצאתי אחר כך בתוספות דמסכת סוטה וזה לשונו: "ועל מנהג העולם שזורקים מן הכלי לידו אחת, ואחר כך משפשף בחבירתה - שפיר דמי, כיון דמתחילה נטל מן הכלי, כדתניא בתוספתא דמסכת ידים: אבל הנותן מים לחבירו בחפניו - ידיו טמאות, שמתחילה לא נטל מן הכלי. הא אם מתחילה נטל מן הכלי - טהורות. והא דתניא במסכת ידים: נטל ידו אחת ושפשף בחבירתה - טמאה. התם איירי שאין מתכוין אלא ליטול ידו אחת, ולכך שפשף בחבירתה טמאה", עד כאן לשונו. מלשון התוספות הללו משמע דסתם ידים אין פוסלין המים בנגיעותם, כההיא דנותן המים בחפניו דלא בעי לאוקומי בידים שנטל אותם.
אמנם נראה דדוחק הוא קצת מה שהן מחלקים בין מתכוין ליטול ידו אחת או שתים, ואין לסמוך עליו לענין שפשוף ידה בחבירתה, דהא כל הגאונים דלעיל כתבו בהדיא לאסור.
אבל אם נגעו סתם ידים במים שבכלי - המקיל להכשירו לנטילת ידים לא הפסיד, דההיא דנחתום שהבאתי לעיל משמע דלא איירי בידים שנטלו, ואפילו הכי כשרים, ושפיר יש לחלק בין פסול טומאת המים שעל הידים בשעת נטילה מבטומאת המים שבכלי לצורך נטילה, דבקל נטמאו על הידים בשעת נטילה, ולכך שפשף בחבירתה טמאה: