תרומת הדשן/א/קמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קמט[עריכה]

כרים וכסתות של עור מותר לעמוד עליהם ביוה"כ או לאו:

תשובה יראה דהמקיל לצורך לא הפסיד והמחמיר תבא עליו ברכה. במרדכי כתב וז"ל ומוליכות כרים וכסתות לבהכ"נ לעמוד עליהם לפי שיש בני אדם שיש להם כאב רגלים ויש שהצינה קשה עליהם שהרי אע"פ שנאסר להם נעילת סנדל רבה כרך סודרא אכרעיה ונפיק ורב יודא אומר סנדל של שעם וכ"ש כרים דשרי עכ"ל. מדקאמר כ"ש כרים דשרי משמע הואיל ורכין הן טובא כ"ש דשרי אבל אינו רוצה לומר כיון דאינם כרוכים סביב הרגל אלא שכף רגליהם עומדים עליהם חשיב כ"ש דשרי דא"כ הול"ל כ"ש על גב כרים דשרי. והשתא הואיל ולא שרי לעמוד על גבי כרים אלא משום דרככים אינון וכדמייתי ראייה מרבה דכרך סודרא אכרעיה א"כ כרים של עור דלא אשכחן כמותו דשרי למיכרך אכרעיה אסור נמי לעמוד עליהם אפילו הן מאד רך יראה דלא חילקו חכמים דבפ' מצות חליצה משני כאן באנפליא של בגד כאן באנפליא של עור וסתם אנפליא רך הוא דומיא של בגד וכן קורדייקאוס מפרש רש"י התם מנעלים רכים. אמנם איכא דלא דייק כולי האי בלישניה ורוצה לומר כ"ש כרים שרי לעמוד עליהם וקיצר בלשונו ונוכל לומר דלא אסר בשל עור אלא כשהוא רך ונעול ברגלו וראייה קצת דכתב א"ז וז"ל ונראה דמותר לצאת במנעל קרוע ושיעור הקריעה איני יודע. ומסתמא איני רוצה לומר קרוע למטה בכף הרגל אלא קרוע למעלה וכיון דשרי מנעל קרוע כ"ש לעמוד על גב כלי עור דשרי: