תרומת הדשן/א/נה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה נה[עריכה]
מהו לטבול כמה חתיכות צנון במלח בשבת ולהניח לפניו כדי לאכול זו אחר זו בלי שיהוי כ"כ:
תשובה יראה דשרי בענין זה שיטבול כל החתיכות אחת אחת לבדה ולהניחם יחד לפניו כדי לאכלו מיד זו אחר זו והכי משמע לשון רש"י פ' שמונה שרצים ולשון ספר התרומה דעיקר קפידא שנמלח שתים או שלשה ביחד והא דקאמר רש"י אבל מטבילין בשעת אכילה דמשמע דלא שרי להטבילו אלא דוקא בשעת שבא לאכול החתיכה י"ל דרוצה לומר בשעת אכילה לאפוקי אם היה רוצה לשהות זמן ארוך כגון מתחילת הסעודה לאחר גמר הסעודה דהיינו כעין כשורי דבני מערבא כדאיתא התם אבל כדי לאכלו מיד זו אחר זו אין קפידא וכן כתב בא"ז וז"ל מותר לטבול הצנון במלח להניח שעה קטנה בשבת ואינו ר"ל דוקא חתיכה אחת דהא כתב סמ"ג וסמ"ק וז"ל צנון אסור למלוח כדי לשהותו במלח יותר מחתיכה אחת אבל לטבול פעם אחת שרי כרב נחמן משמע דבחתיכה אחת אין קפידא כלל אפי' לשהות טובא. וגדולה מזו הורה אחד מהגדולים ואמר הא דאמר רב נחמן מימלח לא מלחינן אבל טיבולי ודאי מטבילינן פי' מימלח לא מלחינן כגון לתת הרבה חתיכות צנון בקערה ולפזר עלייהו מלח ולזורקו ולנערו כדרך שעושין לדגים במליחתם. וכה"ג דווקא דמי לעיבוד ולא בענין אחר ולפי דעתו בדרך טיבול בכל ענין שרי אבל אין נראה להקל כולי האי דבסמ"ג משמע דמפרש תלמודא כדלעיל ולא כפי זה וכן מלשון רש"י לא משמע דמפרש הא דר"נ הכי. לכך אין נראה להתיר אלא כדפרישית: