תרומת הדשן/א/קלב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה קלב[עריכה]
כלי כסף המצויירים שקורים בארצותינו גשמע"לצט ובארצות אחרות גב"לעכט מאל"ט יש מצויירים מבפנים ויש על ידות או על כיסוי הכלים שרי להגעילן לצורך פסח או לאו:
תשובה יראה דאם הציור מבפנים ודאי אסור להגעיל לצורך פסח וכן דרש גדול אחד לפני כמה שנים ברבים ונהגו כמה גדולים אחריו לאסור והטעם כי הציור הזה לא נעשה כלל כי אם ע"י היתוך זכוכית כך שמעתי מן האומנים. וכתב סמ"ג שנהגו שלא להשתמש בכלי זכוכית ישן בפסח משום דתלמודא מדמה לה לכלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם וכן כתב במרדכי פ' אין מעמידין בשם רבינו יואל אע"ג דתשמישו על ידי צונן מ"מ לפעמים שורין בהן פתיתין ונכבשים בתוכו והוי כמבושל. ואע"ג דראבי"ה מתיר שם משום דכלי זכוכית שיע הוא ולא בלע כדאמרינן לגבי לב נראה דלא סמכינן עליה דהתם פ' כיצד צולין מפרש בשם ר"ת דההיא שינוייא שאני לב דשיע דחויא בעלמא הוא ואינו נשאר במסקנא כן וכן המנהג באלו ארצות ולא כראבי"ה. אמנם אם הציור רק על הבית יד או למעלה על הכסוי מבחוץ כולי האי לא מחמרינן כיון דלית' למיחש כלל שנשתמש שם בשריית פתיתים וכן ראיתי רברבתא דמורים הלכה למעשה דראבי"ה במרדכי פ' כל שעה מצריך הגעלה לכלי כסף משום דלפעמים מרתיחים בהן יין ובשמים בחמין וא"כ אי סבירא לן דכלי מתכת אם חם מקצתה חם כולה מוליך נמי בליעתא בכולו לא הוי מהני מה שלא נשתמש שם מבחוץ מ"מ בלע צד שבחוץ ע"י הרתחה שמבפנים דבהגה"ה במיימוני בסוף הלכות פסח כתב נמי הני דברי ראבי"ה ומסיק דאם ברור לנו שלא נשתמש בו בחמין סגי בהדחה והכי נראה לנו דברור לו שכלי כסף חשובים כאלו שהן משוקדים ומצויירים לא שכיחי כלל שמרתיחין בהן אצל האש ואת"ל איכא למיחש שאירע כך או שמא הרתיחו בכלי אחר ועירו מאותו כלי הרותח לתוך כלי כסף וקי"ל עירוי ככלי ראשון לחומרא מ"מ אין להחמיר דבסמ"ג כתב במצות בשר בחלב אע"ג דאמרינן בכלי מתכת חם מקצתו חם כולו לא אמרינן דהוליך בליעותא בכולו וכן כתב בשערי דורא וקבלתי דהכי נוהגין בבשר וחלב לקולא או לשאר אסורים ודלא כגאונים המחמירים ובסמ"ג במצות חמץ כתב עוד דבכל איסורים שבתורה חוץ מבקדשים בשל במקצת כלי אין צריך הגעלה אלא במקום בליעותא ומייתי תלמודא בהדיא הכי ואכלי נחושת קאי שאותם היו מגעילים לקדשים ושריין בשאר איסורים. וא"ת דאין ראייה מזה דאיכא למימר דהיינו טעמא דמהני בכלי נחושת הגעלה במקום בליעותא משום דאמרינן כבולעו כך פולטו דהתם בלע ע"י חם ובקדשים גזירת הכתוב הוא דלא מהני ובנ"ד ליכא למימר הכי דאי בלע הציור שוב אינו פולט דבכלי חרס הוא. הא ליתא דבתשובת מור"ם במרדכי פ' גיד הנשה מוכח בהדיא דר"י סבר הא דאיתא תלמודא פ' דם חטאת דמס' זבחים דדווקא קדשים בשל במקצת כלי טעון הגעלה בכל הכלי ולא בשאר איסורים ואין הטעם משום כבולעו כך פולטו אלא משום דמעיקרא לא בלעי בכל הכלי וצ"ע בתוס' פרק דם חטאת: