תרומת הדשן/א/מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · מא· >>

שאלה מא[עריכה]

שאלה מא הא דתניא בפ' אין עומדין דאין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה ופרש"י שאינו צריכה עיון כדי שלא יהרהר בה בתפלה וא"כ לפי זה צריך נמי ליזהר שלא ליכנס לבית המרחץ ולבהכ"ס מתוך הלכה שאינה פסוקה שלא יהרהר בד"ת באותן מקומות כדאמר בכמה דוכתין בתלמוד דאסור להרהר שם בד"ת או שמא יש לחלק:

תשובה יראה דיש לחלק וכן מצאתי כתוב דקמאי נמי הוו מספקי בהך מילתא וכתב שם הכותב דיש ראייה להתיר מהא דאיתא פ"ק דקידושין גבי בר קפרא ורבי שמעון דפריך תלמודא והאמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא ודחי דילמא לאונסו שאני ופרש"י פעמים שהיה טרוד ומעיין בשמועתו לפני כניסתו ועל כורחו הוא שמעיין וגורס בה בבית המרחץ עכ"ל. הרי מוכח בהדיא מדברי רש"י דשרי דאל"כ לא הוי לאונסו דפשע בתחילת כניסתו לבית המרחץ וגם נראה מתוך הסברא דיש לחלק דודאי לעמוד ולהתפלל מתוך הלכה שאינה פסוקה אסור משום דא"א לו לכוין יפה מ"מ נר' דודאי הרהורי הלכה ירחיקוהו למעיין בה וא"כ ע"כ יהא לבו טרוד אם עיין הוא בהלכה לא יוכל לכוין תפילה ואם יכריח מחשבת לבו לסלק עיון ההלכה ההיא גופה טירדא היא לו שצריך להסיר מלבו מה שהוא חפץ לחשוב בו ויפסיד ע"י כך כוונת התפילה ועל טירדא מועטת הקפידו הראשונים לענין תפלה כדאמר פ' הדר הבא מן הדרך לא יתפלל תוך ג' ימים שמואל לא הוי מצלי בביתא דהוי ביה שיכרא אבל בבית המרחץ איכא למימר דלא גזרינן שמא יהרהר שם כיון דידע דעבירה היא יש בו כח להכריח את לבו שלא יהרהר שם ואם היה לו טורח וטירדא על זה יהא כן וק"ל. ותו יש לחלק דדוקא גבי תפילה חיישינן פן יהרהר בה בד"ת משום דתרווייהו דברים של קודש הם אבל לא חיישינן שיהרהר במקום הטינופת כגון בבית המרחץ ובבה"כ בד"ת דהוי גנאי וזלזול לדברי תורה שהוא בא לעסוק בה ודמי קצת להא דאמרינן פ"ק דפסחים הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה בתמיה אמנם הדבר ידוע הוא שקשה מאד להסיר מלבו בהרהורי התורה אפי' במקום הטינופת מי שלבו נבהל ולהוט לעיין בפלפול הלכה ואף כי אמרינן פ' מי שמת אמר רב הונא ת"ח אסור לעמוד במבואות המטונפות מפני שא"א לו בלא הרהור תורה אלמא דחיישינן להכי צ"ע: