תרומת הדשן/א/קנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה קנה[עריכה]

נער אחד כחוש וקטן באיבריו ובגופו והוא בן י"ג שנה ויום אחד אבל אין שום שערות נראים בו כל עיקר חייב להתענות ביוה"כ או לאו:

תשובה יראה אע"ג דרמב"ם ורב אלפס ויתר הגאונים פסקו כרב הונא וכרב נחמן בר יצחק דסבירא להו השלמה מדרבנן נראה דבנער כחוש ורך מצינו לסמוך על דברי ה"ג ותוס' פ' נערה דפסקו כרבי יוחנן דהשלמה דרבנן ליכא אלא חינוך שעות מ"מ בנ"ד נראה דחייב להשלים מטעם ספק דאורייתא והכי פסק ראב"ן בפ' יוצא דופן בקטנה שהגיעה לכלל שנותיה ולא הביאה סימנים אם בעל לאחר זמן חוששים שמא נשרו ולא תמאן. וה"נ ספק איסור כרת הוא וחוששין שמא נשרו הואיל והגיע לכלל שנותיו דאין נראה כלל לחלק בין קטן לקטנה בענין זה וכל שכן לדעת ספר התרומה שכתב בגמ' בלא שערות סגי או שמא אחת בגבו ואחת בכריסו סגי ומי יכול להבחין כל זה ורמב"ם דכתב קטן בן י"ג שנים ולא הביא שתי שערות משלים מדברי סופרים איהו כתב הפסק לזמן חכמי התלמוד שהיו בקיאים בבדיקה כגון דאשלימו ליה לקטן י"ג שנה ביוה"כ ובדקינן ליה כולי יומא דלא אתי שערות דכה"ג ליכא למיחש שמא נשרו ולכך נשרו כקטן בן י"ב שנה הוא ומשלים מדברי סופרים כדסבירא ליה לרמב"ם דהשלמה מדרבנן אית לן ואין דוחק להעמיד דבריו בהכי דרגילות הוא וכמה מקומות בתוס' פסקי' למה שהיה בימי חכמי התלמוד: