תרומת הדשן/א/סז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה סז[עריכה]

שקין שיש בהן מעות מונחים בתיבה שרי להניח עליהם חגורות או שאר חפצים שאינם מוקצים וכן ליקח מעליהם או לאו:

תשובה יראה דשרי והכי מוכח בפ' כיצד משתתפין דמוקי ליה התם בבור מליאה פירות של טבל דמוקצה הן כדמפ' התם ואפ"ה שרי לבני מרפסת להשתמש ע"ג הפירות שבתוך הבור כדמוכח התם וכעין זה מצאתי שהעתיק אחד מהגדולים משום ר"ם דמותר ליגע במעמד שלפני ארון הקודש אפילו בשעת שהנרות דולקות עליו דאע"פ שהוא תשמיש מוקצה אין אסור ליגע במוקצה רק שלא יטלטל ע"כ. ולפי"ז צריך להתיישב שפיר בהא דמייתי אשירי פ"ק דביצה הירושלמי דכופין כלי על ביצה שנולדה ביו"ט כדי שלא תשבר וצריך ליזהר שלא יגע הכלי בביצה ואמאי הא שרי ליגע במוקצה אפילו בידים ודוחק לומר כיון דביצה דבר המתגלגל הוא אם היה הכלי נוגע בה א"א היה שלא יזיזנה ממקומה עיין במרדכי פ' במ"ט דמחלק כה"ג לענין קנים משום דמתנעענים אלא נראה לחלק דהתם כיון דהנחת הכלי על הביצה היא לצורך הביצה הוי דבר המוקצה ולכך אסור ליגע בו אבל בנ"ד וכן הנהו דמייתי ראיה מינייהו כולהו ההנחה והתשמיש אינו אלא לצורך דבר שאינו מוקצה ולכך אפילו אי נגע ע"י הנחה במוקצה שרי והכי חילקו התוספות פ' כירה בשם ר"י לענין טלטול מן הצד שמיה טלטול או לאו וכן הוא שם באשירי ובמרדכי ע"ש: