לדלג לתוכן

תרומת הדשן/א/מד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה מד

[עריכה]

טלית של משי צריך לצייצו דווקא במינו בציצית של משי, או פוטרים בו אף ציצית של צמר?

תשובה:

יראה דנהגו לפטור אף בשל צמר. ואף על גב דכתב בהגה"ה במיימון דמהר"ם פסק דהא דאמרינן: צמר ופשתים פוטרים בין במינו בין שלא במינו, היינו דווקא יחדיו, ולכך יש לעשות לטלית של משי דווקא ציצית של משי, – וכן מצאתי בגמרא בהדיא פרק קמא דיבמות בשיטת עליה דהכי פסק מהר"ם, והאריך שם. – מכל מקום ראיתי שהשיב אחד מהגדולים בתשובה אחת, דלא נהיגי עלמא הכי האידנא, אלא כהרמב"ם דמתיר בהדיא. וכן נראה דהכי הוא מנהג, שהרי ראיתי בכל הקהילות שהיו באושטרי"ך שהיה בבתי כנסיות טליתות של שיער שתקנום מן הקופה של ציבור, ויש מן היחידים שהתנדבו שהיו מיוחדים לאורחים, ולא היו מצוייצים במינם כלל רק בצמר, וקעיילי ונפקו כמה גדולים ולא אמרו ולא מידי. וגם ראיתי חד מרבוותא דהוי ליה טלית של משי מצוייצים בג' ציציות של משי ואחד של צמר, וצריך עיון אי שפיר דמי בכהאי גוונא, דלא "הכנף מין כנף" הוא וגם לא "גדילים תעשה לך" מהם אינה לגמרי. והרוצה לעשות ציצית של משי, יזהר שלא יקח החוטים כמו שהם טוויים ושזורין מן החנות של נכרים, דבעינן טווי ושזור על ידי ישראל לשמה. אלא יקח לשון של משי מן החנות, ועל ידי ישראל ויטוה וישזור. משום דראיתי לא זהירי בהכי כתבתי להזכיר.