תרומת הדשן/א/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · כב· >>

שאלה כב[עריכה]

שאלה. הא דפסיק תלמודא דאין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים ואין משיירין בפרשה בפחות משלשה פסוקים, אי יש לומר בפרשה פתוחה דווקא או אף סתומות? וגם אם מסיים בפרשה עצמה שהיא פתוחה, אלא שיש גם כן פתוחה לאחריה בפחות משלשה פסוקים, אם יש קפידא או לא.

תשובה. יראה דאין חילוק בעניין זה בין פרשה פתוחה לסתומה, דתלמודא קרי להו לתרווייהו בכמה דוכתין פרשה, זו כזו. והכא נמי סתמא קאמר: "אין מתחילין בפרשה", וכן הביא לי ראיה אחד מהגדולים מפסק הגאונים דאין חילוק.

ונראה להביא ראייה מבוררת מן התלמוד, דבפרק הקורא את המגילה מעומד אתיא[1]: בעי מיניה רב ששת מרב, פרשת ראש חודש קרינן כו' עד וביום השבת, דהוו תרי, ובראשי חדשיכם דהוו חמשה, היכי ניעבד? ניקרי תרי מהא חד מהא, אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים. ניקרי תרי מהא ותלתא מהא, פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים. פירוש, פשו להו מקמי ד"ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח" וגו', והא פרשה ד"ובחדש הראשון" סתומה היא וקפיד תלמודא, אלמא אין חילוק.

ומאותו סוגיא יש נמי להוכיח, דהיכא דמסיים בפרשה עצמה, דאין קפידא דאי משייר בפחות מג' מקמי פרשה אחרת, דקאמר התם: ופרשת צו דאיהי תמניא פסוקים היכי קרינן? ומסיק, דאי קרי להו לתרי כל חד ארבעה פסוקים שפיר דמי, ואף על גב דהשני היה צריך לקרות עד "וביום השבת" ומסיים שם, ואז משייר פחות משלשה מקמי ד"ובראשי חדשיכם" שהיא פרשה פתוחה ושם מסיים, אין קפידא, לפי הטעם המפורש בתלמוד מפני מה אין מתחילין או משיירין פחות משלשה – יתיישב שפיר דאין קפידא היכא דמסיים בפרשה עצמה.

  1. ^ צ"ל "איתא".