תרומת הדשן/א/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · כג· >>

שאלה כג[עריכה]

שאלה. הא דאמרינן: לעולם ישלים אדם פרשיות עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, מי מחייב נמי להשלים בכל יום טוב פרשיות שקורין שחרית ומוסף, ובשבתות של ארבעה פרשיות גם כן אותן הפרשיות שמוסיפין לקרות, או לאו?

תשובה. יראה שלא נהגו להשלימו, ואין בידי טעם וראייה כל כך. ואין לדקדק מפירוש רש"י, דפירש ישלים אדם פרשיותיו של כל שבת ושבת, משמע דווקא מה שקורין בכל שבתות השנה; דאיכא למימר אורחא דמילתא נקט, והוא הדין מה שקורין ביום טוב, דלאו כי רוכלא הוא. אמנם נראה קצת ראייה מהא דכתב בהגה"ה במיימוני בשם רבינו שמחה ז"ל וזה לשונו: אף על פי שעיקר מצוה כל פרשה ופרשה עם הצבור, אם לא עשה כן ישלים כולם בשמיני עצרת שבו גומרים הצבור, ובלבד שלא יקדים ולא יאחר יום אחד מן הצבור, ע"כ. מהכא נראה, מדקבע היום שבו גומרים הצבור חמשה חומשי תורה בכל שנה, משמע דעיקר חיוב דאצריכו רבנן להשלים פרשיות עם הצבור היינו כדי שכל אחד מישראל יקרא לעצמו כל התורה מראש ועד סוף בכל שנה כמו שעושין הצבור, משום הכי צריך לסיים ממש באותו היום שמסיימין בו הצבור, דאף על פי שלא קרא כל השנה עמהן, אחר גמר מצוות אזלינן בכוליה דוכתא. וכן משמע מלשון הרמב"ן דטעמא הכי הוא, דכתב וזה לשונו: דאף על פי שכל אדם שומע כל התורה בכל שנה בצבור, חייב לקרותו לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותו שבת. וכיון דטעמא דהשלמה הכי הוא, נראה דלא אצריכו רבנן אלא שישלים פרשיות של כל התורה רק פעם אחד בשנה, ואם כן לא צריכינן להשלים פרשיות של יום טוב ושל ארבע פרשיות ומוספין אחרים, דהשלימו כל אחת בשבתו.

אמנם נראים הדברים, דלפי פירוש רבינו חננאל דפליג על רבינו שמחה, כדאיתא בהגה"ה התם, ולא מפרש ההיא דרב ביבי בר אביי בפרשיות דכולה שתא, בהך סברא פליגי, דלההיא גירסא ופירוש אין טעם השלמה בשביל שיסיים התורה בכל שנה כדפירוש רש"י, אלא אפשר כדי שיהא רגיל במה שהצבור קורין, ואם כן היה צריך להשלים פרשיות של יום טוב ומוספין לפי טעם זה. ומכל מקום אפילו אי הכי הוא מתיישב המנהג לדעת אינך גאונים, וקרוב בעיני שלא נהגו רבותינו להשלים: