לדלג לתוכן

תרומת הדשן/א/רעו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רעו

[עריכה]

חכם נידה אחד בשביל שהלך עם חבירו בערכאות של נכרים ולא רצה לדון עמו בדיני יהודים כי סמך על תקיפתו עם הערכאות שיזכה בודאי לפניהם וכאשר נידה החכם על ככה גרם עם השררה שגזרו בקנס חמור שכל מי שיחזיק נידוי על זה פלוני ילקה בכובד וחומר מחוייבין הציבור ליכנס בספק סכנה של עונש השררה שיחזיקו הנידוי ואולי יענשו או אין צריכין:

תשובה יראה דלא מחויבים ליכנס בסכנת עונש השררה בכה"ג וכן ראיתי מעשה בימי חורפי שאפי' התלמידים לא החזיקו בנידוי וחרם שהטיל הרב שהיה במלכות אחר כי המושל שהיה באותו מלכות של התלמידים צוה וגזר בעונש גוף וממון על כל המחזיקים בחרם ובפעם ההוא חד מרבוותא הביא ראייה לדבר מההוא דכתב אשירי פ' ואלו מגלחין דמנודה סתם אין אוכלין ושותין עמו ואין יושבין בד' אמות שלו חוץ מבניו ובני ביתו ואשתו שמותרים עמו ע"כ. הא קמן דבני ביתו הואיל וצריכין לו ומזולתו לא היה להם פרנסה ומש"ה שרי אלמא דלא מחייבינן לקפח פרנסתינו בשביל הנדוי ולב ב"ד מתנה על כה"ג כש"כ גזירת המושל בקנס ועונש דכ?תוא ממכר הוא דיש לירא שיענש כ"כ שיצטרך כל ימיו להיות חסר פרנסה ומזונות. אמנם נראה דדוקא בכה"ג שנתנדה בדברים שבינו ולבין חבירו עבור עניני ממון וכה"ג שסוברין השררה שלהם הכח והממשלה לשפוט ולדון ולנזור ולצוות כרצונם ואין כאן פריקת עול הדת והתורה אם הולך בתוקף ובאלמות עם חבירו אבל אם החרימוהו ונדוהו בשביל שעבר עבירות בפרהסיא בדברים שבינו ולבין המקום ב"ה כה"ג מחייבינן נפשינו ליכנס בספק עונש כדי להחזיק דתינו ותורתינו ומשום קדושת השם כדאשכחן פ' מי שמתו דרב אדא בר אהבה חזא לההיא גברא דהוי לבוש מלבוש כלאים סבר דישראל הוא קרעינהו מיניה בשוקא וחשיב התם דמסר נפשו על קדושת השם דמסתמא היה לו לירא מן הלובש ולא חש ומסר נפשיה וצריך לתת לב לפי הענין. הנראה לעניית דעתי כתבתי: