תרומת הדשן/א/רעז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רעז[עריכה]

ראובן חלה בנו ונדר שלא לשתות יין כל ימי החול עד שיהיה הבן בר מצוה כלומר בן י"ג שנים ועמד הבן מחולי זה והבריא שנה או שנתים ואח"כ נפטר מחולי אחר ולא מלאו לו עדיין י"א שנים שרי ראובן לשתות יין מיד אחר מיתת בנו שהרי מעתה לא יגיע הבן לעולם להיות בר מצוה או צריך להמתין עד שיגיעו השנים שהיה ראוי להיות בר מצוה או שמא יאסר לעולם:

תשובה יראה דהא אין סברא לומר דיאסר לעולם שהרי לא יגיע הבן בקבר לעולם להיות בר מצוה דכיון שמת נעשה חפשי מן המצות ואפילו את"ל דהיה ר"ל עד שיהא בן י"ג שנים גם זה לא יהיה בקבר לעולם דמוכח בפ' אלו נערות דאין בגרות בקבר וה"ה דאין שנת גדלות בקבר מ"מ מש"ה לא אמרינן כלל דיאסור לעולם דכוונתו מוכיח שלא היה בדעתו רק לידור בשנים קצובות ובדעתו היה שבזכות הנדר זה יחזור הנער לבוריו ויזכה הוא לגדלו עד שיהיה בר מצוה ולכך קצב לו זמן זה אבל לא כיון כלל להצטער מן היין רק קצבת שנים הללו ולא לעולם כלל. והכי איתא פ' קונם יין בגמרא ובאשירי נמי מייתי לה התם גבי היו מסרבין בו לישא בת אחותו דדיינינן לפי כוונתו אפילו אם הוא נגד הוצאת שפתיו אלא דאיכא לאיסתפוקי אי צריך להמתין עד כי יגיע י"ג שנה שהיו ראויין לנער ואע"ג דבודאי לא יגיע לו שהרי מת ונדמהו להא דתנן פ' מי שאחזו מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת בתוך יב"ח הרי זה גט ומסתפק תלמודא התם אי לאלתר שרינהו דהא ודאי לא אתי שהרי מת או דווקא לאחר יב"ח שרינהו לכי מקיימא תנאה ולא איפשיטא וכתב אשירי דאזלינן לחומרא וצריך להמתין עד כלות זמן התנאי ואע"ג דמהשתא ידוע לכל שיתקיים התנאי וא"כ בנ"ד נמי דאע"ג דמת הנער ואין כאן תנאי עוד מ"מ צריך הוא להמתין עד כלות הזמן שקבע בתחילה ונראה דכ"ש הוא דהתם עכשיו שמת תוך י"ח הדבר ידוע שבודאי יתקיים דבריו ותנאו שיהא גט מעכשיו אם לא יבא והיה לנו לומר דמעתה הרי הוא גט מעכשיו כמו שהוא אומר והתנאי ודאי לא יתקיים ואפ"ה אנו מצריכין אותו להמתין עד כלות הזמן שקצב בנ"ד שאם תתירנו לשתות יין מיד מיתת הנער לא יתקיימו דבריו שהרי נדר שלא ישתה עד כי יהיה לנער י"ג שנה והן לא היו לו עדיין ונהי נמי דלעולם לא יהיה לו ועל מה ימתין הא גבי גט דלעיל לא אמרינן דעל מה תמתין היא מלינשא וכל שכן הכא. אך נראה דיש לחלק דהתוספות ואשירי כתבו שם גבי גט דהטעם הוא דצריכין להמתין משום גזירה אטו לא מת וא"כ י"ל דדוקא התם שייך לגזור משום דנתן הגט על התנאי דמעכשיו ואשכחן בכמה גווני שהתנאי בטל והמעשה קיים איכא למיגזר דאי שרי ליה תוך י"ב חודש כשמת אתי נמי למישרי כשלא מת ונימא דהתנאי יהא בטל מטעם אחר אבל כאן מה יש לגזור אי לא מת הנער אין כאן מקום וצד שנוכל למטעי ולומר שלא יקיים את נדרו שנדר בו בלי שום תנאי וספק מ"מ צריך להתיישב בדבר אי שייך ה"נ למיגזר: