תרומת הדשן/א/קכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה קכה[עריכה]

קטן בערב פסח, שרי להאכילו מצות או לאו?

תשובה:

ייראה, דאם לא הגיע הקטן לכלל דעת כל כך שיודע ומבין מה שמספרים לו מניסים ונפלאות ביציאת מצרים, שרי להאכילו. ואף על פי דאסרו חכמים לגדול אכילת מצה בערב פסח מזמן איסור חמץ ואילך, וקיימא לן דלא ספינן בידיים איסור לקטן, הא חולק מהר"ם בהלכות ברכות שלו, דהני מילי באיסור לאו, אבל ביטול מצות עשה ספינן ליה. ובזה יישב המנהג שנהגו להטעים התינוקות מן הקידוש בבית הכנסת, ועיין שם. והרי נידון דידן נמי אין האיסור אלא משום ביטול ופגם המצות. אך קשה קצת חילוק דמהר"ם, דבפרק חרש בגמרא (יבמות קיד א) פריך למאן דאמר מצווין להפריש, מכהן קטן שאוכל תרומה טמאה, ומאי דפריך התם ליכא אלא איסור עשה, כדפירש רש"י התם בהדיא, דאתיא "ובשעריך תאכלנו", לזה ולא לאחר. ויש לחלק בין איסור הבא מכלל עשה ובין ביטול פגם מצות עשה. אמנם אם הגיע הקטן שיוכל להבין כדלעיל, נראה דאין להאכילו מצה, דדרשינן: "והגדת לבנך" כו', ו"בעבור זה", לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, ואם ימלא הבן כבר כריסו מן המצות, היאך שייך לומר "בעבור זה", כיון דאין המצה חידוש לו לקטן?