תרומת הדשן/א/קכו
שאלה קכו[עריכה]
ערב פסח שחל להיות בשבת מתענין הבכורות או לאו, ואם מתענין באיזה יום מתענין?
- תשובה:
יראה דמתענין ביום חמישי שלפני השבת, וכן ראיתי בימי חורפי בספר רוקח. וכן שמעתי דחד מרבוותא רצה להוכיח דלא מתענין כלל, מהא דמייתי מרדכי פרק מקום שנהגו דפליגי אמוראי, בירושלמי איתא דרבי לא אכל בערב פסח. חד סבר משום דבוכרא הוא, וחד סבר דהוה מתענה משום דאיסטניס הוה. והשתא אי סבירא לן דלמאן דאמר משום בוכרא מתענין צריכין להתענות אף כשחל בשבת לפני השבת, אם כן אמאי פליגי אמוראי משום מאי התענה רבי? תפשוט להו מהיכא דחל בשבת, אם התענה ביום שלפניו, דוודאי בשבת אין מתענין, אם כן ודאי משום בוכרא התענה בכל שנה. דאי משום איסטניס, מה היה מועיל לו התענית שלפני ערב פסח, שלא יהא איסטניס מלאכול מצה בליל פסח באכילת תאוה? ואם לא התענה רבי לפני השבת, תיפשוט איפכא, דעל כרחך לאו משום בוכרא התענה בכל שנה. אלא על כרחך גם למאן דאמר משום בוכרא סבירא דאין מתענין כלל כשחל ערב פסח בשבת, ותו ליכא למיפשט מידי.
ונראה לדחות, דאיכא למימר דלא ידעי אמוראי היאך עביד בשבת. ואין זה דוחק, דכהאי גוונא אשכחן פרק אלו דברים בבני בתירה שהיו נשיאים ונתעלמה מהן, כשחל ערב פסח בשבת, אם קרבן פסח דוחה שבת או לאו. והיאך שכחו מה עשו בשנים הראשונים? אלא על כרחך בשנים מרובות לא חל להם ערב פסח בשבת, ונשתכח מהן הדבר, אע"פ שהיתה מילתא דצבור כו'. כל שכן שנוכל לומר מילתא דיחידאי דנשתכח, גם בימיו לא חל כל כך בשנים מרובות.