תרומת הדשן/א/רפח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רפח[עריכה]
מת לו מת בחול המועד צריך לקרוע או לאו:
תשובה יראה דיש חילוק בדבר וכן קבלתי מאחד מהגדולים שקבל הוא מרבו מאחד מהגדולים שקבל גם הוא מגדול אחד שנוהגין באשכנז לקרוע בחול המועד על אביו ואמו כרש"י דסבר הכי ועשה מעשה בחול המועד כדאיתא בסמ"ק וכן כתב הרמב"ם אבל בשאר מתים נהגינן כשאר הגאונים דסברי דאין קורעין בחול המועד ואלו הגאונים לא מפלגי בין אביו ואמו לשאר מתים אלא שהעולם נהגו לחלק ולמיעבד בהא כהני ובהא כהני וכמדומה לי שמצאתי בחיבור אחד נמי דיש לחלק הכי ובהנהו מתים דאינו קורע עליהם במועד צריך לקרוע אחר המועד כשמתחיל להתאבל ולא אמרינן דהוי כמו שלא קרע בשעת חמום דשוב אינו קורע והכי קאמרינן בגמרא כי נח נפשיה דרב טעו סבור מיניה מאי דהוה הוה ופי' בהלכות שמחות דמהר"ם דסבור מינה הוא הואיל ולא קרעו בשעת חימום לפי שטעו שהיו סבורין דלא היו צריכין לקרוע שוב לא יצטרכו אפילו תוך שביעי לקרוע וכן מסיק התם דדווקא תלמידי חכמים שכל זמן שמזכירין את שמועותיו הוי כשעת חימום ולכך מחייבין לקרוע אבל באיניש דעלמא לא ונ"ד לא דמי לזה דהתם הואיל וסברו שלא היו צריכין לקרוע אזלה לה שעת חימום אבל בקובר מתו ברגל שמניח לקרוע בשביל שמחת הרגל ויודע שיקרע לאחר הרגל לא אזלה ליה שעת חימום. וכן יש לדקדק מדברי הלכות גדולות שכתב אשירי משמם דדוקא ביום קבורה קורעין במועד אבל לא ביום שמועה ואם שמע שמועה קרובה ברגל אינו קורע ברגל אלא לאחר הרגל ע"כ הא קמן דאע"ג דיום שמועה נמי שעת חימום הוא כדמוכח בכמה דוכתי מ"מ קורע עליהם לאחר הרגל ולא אמרינן אזלא ליה שעת חימום והיינו ממש כנ"ד. הנלע"ד כתבתי: