תרומת הדשן/א/רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · א · רסד· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רסד[עריכה]

קטן מלוהו ונכנס מילתו תחת העור שעל הגויה וכשאינו מתקשה אין מילתו נראית כלל ואף כשהוא מתקשה אינו נראה רק ראש המילה כמו עד שליש העטרה והרבה מילדי משפחתו בדרך זה בקטנן וכשיגדלו להיות בני מצוה נעשין כשאר בני אדם בין בהיותן מתקשין בין שאינן מתקשין. וחסרון זה איננו מצד המוהל שלא חתך העור כל צרכו יש קפידא לתקן המילה או לאו:

תשובה יראה דצריך לדקדק יפה בדבר זה הרמב"ם כתב וז"ל קטן שבשרו רך ומדולדל או שהיה בעל בשר או שיראה כאינו מהול רואין אותו בעת שמתקשה אם נראה שהוא מהול א"צ כלום וצריך לתקן הבשר מכאן ומכאן מפני מראית העין ואם בעת שמתקשה לא נראה שהוא מהול חוזרין וקוצצין מן הבשר המדולדל מכאן ומכאן עד שיראה העטרה גלויה בשעת קישוי ודבר זה מדברי סופרים. אבל מן התורה אע"פ שנראה כערל הואיל הוא נימול אין צריך למול פעם שנייה עכ"ל. נראה דמלשון זה משמע דבנ"ד נמי צריך לתקן מפני מראית העין בדרך זה שיש לטרוח עם הקטן לדחוק העור לאחוריה ולקשור אותן שם סביב הגיד שלמעלה מן העטרה אם אפשר שתעמוד שם ולא תחזור למטה אבל אם א"א בדרך זה אין לחתוך ולקצץ כלום מן העור הואיל ונראה מהול כשמתקשה ואע"ג דאין נראה מן העטרה אלא בראשה כמו שליש אפילו כשמתקשה מ"מ נראה דסגי בהכי דדווקא גבי ציצין המעכבין את המילה בעינן גילוי רוב העטרה משום דעדיין לא מל כהלכתו ולא נחתך בשר הערלה שצריך לחותכו אבל בנ"ד שכבר מהול כהלכתו מן התורה אפילו לא היה נראה מהול כל עיקר אף כשמתקשה לא היה נקרא ערל רק מדרבנן והואיל ונראה מהול רק בראש העטרה ולמטה קצת נראה מהול קרינן ביה. אמנם מלשון רש"י פרק רבי אליעזר דמילה במתני' לא משמע הכי כדכתבינן לעיל דבנ"ד אין צריך לקצוץ מן העור דתנן התם ואם היה בעל בשר מתקנין משום מראית העין ופרש"י בעל בשר שהיה שומן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שנטלה ערלה כולה כאלו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד מתקנה ומשפע באיזמל מאותו עובי מפני מראית העין שלא יהא נראה כערל עכ"ל הא קמן דכתב בהדיא דצריך לתקנו באיזמל מפני מראית העין. אך בתלמוד קאמר אההיא מתני' אמר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אם כשהוא מתקשה נראה שהוא מהול א"צ למול אם לאו צריך למול וכך מייתי מימרא זו בהווייתה בא"ז ובסמ"ק ובאשירי ולא כתבו מידי שצריך שום תיקון אם נראה מהול כשהוא מתקשה ואם הוה אמר דפרש"י במתניתין קאי אאינו נראה מהול כשמתקשה אתי שפיר אך הלשון לא משמע הכי דא"כ אמאי נקט במתני' צריך לתקן מפני מראית העין ושמואל נקט צריך למול ונראה דמהכא דייק הרמב"ם דחלקינהו לתרי גווני. אפס נראה דמתני' דקתני ואם היה בעל בשר כו' קאי אגדול שהוא כך ולענין אכילת תרומה תנן לעיל מיניה אינו אוכל בתרומה ולהכי בעי' טפי ולהכי לא מייתי לה החבורים אע"פ שנדחק לפרש הכי מ"מ הואיל והספרים דלעיל לא מייתו לפסק הלכה ההיא דמתקנה מפני מראית העין נזקקנו לפרש הכי דבקטן שנראה מהול כשמתקשה אע"פ כשלא מתקשה אין נראה אין צריך כלום לחתוך מעורו יותר וכ"ש בנ"ד שידוע הוא מבני משפחתו כשיגדיל תראה מילתו כשאר כל אדם לא מצערינן לתנוק ולקצוץ כלום מעורו דשמא יבא לידי סכנה: