ביאור:בבלי בבא בתרא דף קס

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

גט ^[1] פשוט ^[2] - עדיו מתוכו ^[3]; מקושר - עדיו מאחוריו ^[4];

פשוט שכתבו עדיו מאחוריו, מקושר שכתבו עדיו מתוכו - שניהם פסולין ^[5].

רבי חנינא בן גמליאל אומר: מקושר שכתבו עדיו מתוכו – כשר, מפני שיכול לעשותו פשוט^[6] ^[7].

רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל כמנהג המדינה ^[8].

גט פשוט - עדיו בשנים ^[9], ומקושר – בשלשה ^[10];

פשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתב בו שני עדים - שניהם פסולין. ^[11]

גמרא:

מנהני מילי ^[12]?

אמר רבי חנינא: דאמר קרא (ירמיהו לב מד) 'שדות בכסף יקְנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים [בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם ה’]’; 'שדות בכסף יקנו וכתוב בספר' -

עמוד ב

זה 'פשוט' ^[13], 'וחתום' - זה מקושר ^[14], 'והעד' – שנים ^[15], 'עדים' – שלשה; הא כיצד? שנים לפשוט, שלשה למקושר.

ואיפוך אנא?

מתוך שנתרבה בקשריו ^[16] - נתרבה בעדיו ^[17].

רפרם אמר: מהכא: (ירמיהו לב יא) 'ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי'; 'ואקח את ספר המקנה' - זה פשוט; 'את החתום' - זה מקושר; 'ואת הגלוי' זה פשוט שבמקושר ^[18]; 'המצוה והחקים' ^[19] - אלו דברים שבין פשוט למקושר; הא כיצד? זה - עדיו שנים, וזה - עדיו שלשה; זה - עדיו מתוכו, וזה - עדיו מאחוריו.

ואיפוך אנא?

מתוך שנתרבה בקשריו - נתרבה בעדיו.

רמי בר יחזקאל אמר: מהכא (דברים יט טו) [לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא: על] על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר; אם תתקיים עדותן בשנים - למה פרט לך בשלשה? לומר לך: שנים לפשוט שלשה למקושר.

ואיפוך אנא?

מתוך שנתרבה בקשריו - נתרבה בעדיו.

והני - להכי הוא דאתו? כל חד וחד למילתיה הוא דאתא, לכדתניא: (ירמיהו לב מד) שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום [והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם ה’]’ - עצה טובה קא משמע לן ^[20]; 'ואקח את ספר המקנה' - הכי הוה מעשה; 'על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים' להקיש שלשה לשנים בפלוגתא דרבי עקיבא ורבנן ^[21]! אלא מקושר – מדרבנן ^[22], וקראי אסמכתא בעלמא.

וטעמא מאי תקינו רבנן מקושר?

אתרא דכהני הוו, והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו ^[23]; ועבדי רבנן תקנתא אדהכי והכי מיתבא דעתייהו.

התינח גיטין - שטרות מאי איכא למימר?

כדי שלא תחלק בין גיטין לשטרות.

[## ומדוע לא לחלק? ועוד: כאן הגמרא מבדילה בין 'גיטין' ל'שטרות', אך במשנה – לא! אם אין להבדיל – מדוע מבדילים? עיין תוספות]

היכן עדים ^[24] חותמין?

רב הונא אמר: בין קשר לקשר ^[25]; ורב ירמיה בר אבא אמר: אחורי הכתב וכנגד ^[26] הכתב מבחוץ ^[27].

אמר ליה רמי בר חמא לרב חסדא: לרב הונא, דאמר 'בין קשר לקשר' קא סלקא דעתין בין קשר לקשר מגואי? והא – 'ההוא מקושר דקאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: "אין זמן בזה ^[28]"; אמר ליה רבי שמעון ברבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע? פלייה וחזייה'; ואם איתא ^[29] - ^[30] "אין זמן בזה ואין עדים בזה" מיבעי ליה ^[31]?

אמר ליה: מי סברת בין קשר לקשר מגואי? לא! בין קשר לקשר מאבראי ^[32].

וניחוש דלמא זייף וכתב מאי דבעי ^[33], וחתימי סהדי ^[34]?

^[35] דכתיב ביה ^[36] 'שריר וקיים' ^[37].

וניחוש דלמא ^[38]כתב ^[39] מאי דבעי, והדר כתב 'שריר וקיים' אחרינא ^[40]?

חד 'שריר וקיים' כתבינן, תרי 'שריר וקיים' לא כתבינן ^[41].

וליחוש דלמא מחיק ליה 'לשריר וקיים' וכתב מאי דבעי, והדר כתב 'שריר וקיים'?

^[42] הא אמר רבי יוחנן: ^[43] תלויה ^[44] מקויימת ^[45] כשרה ^[46];

הערות

^ שטר
^ כעין שלנו, שאינו תפור ומקושר כדלקמן; וכל שטרות קרויין 'גט' כדאמרינן בעלמא (ב"ק דף צה,א; כתובות נא) 'וגט חוב שאין בו אחריות'; ובין בגיטין ובין בשאר שטרות מיירי, כדאמרינן בגמרא, כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות
^ בסוף השטר, כמו שאנו נוהגין לחתום בתוכו
^ כותב שיטה ומניח חָלָק כשיעור שיטה הכתובה, וכופלה על החָלָק, ותופר, ואח"כ כותב שיטה, ומניח שיטה חלק, וכופלה על החלק, ותופר; וכן הרבה, כדי מקום תורף [הטקסט הכתוב של] השטר, והעדים חתומין מבחוץ, כענין שפירשו אמוראי בגמרא, ובלבד שלא יהיו קשריו מרובין מעדיו, כדתנן במסכת גיטין (דף פא:) דהוה ליה 'קרח'; וטופס של שטר כתוב כולו כעין פשוט, וזהו הנקרא לפנינו 'הפשוט שבמקושר'; ואלו 'הכפילות': כל כפל וכפל בפני עצמו, ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופר, כזה [עיין בציור בגמרא]; וכן מוכח בגמרא שהעדים החתומין על כל קשר וקשר נקראין ונראין מבחוץ
^ שלא נעשו כתיקון חכמים; ואם שטר חוב הוא - אינו גובה בו מן הלקוחות, ואם גט אשה - אינה מתגרשת
^ Note:לפיכך נראה שעל פניו אין הבדל בין גט מקושר לגט פשוט, ואפשר להפוך זה לזה. לפי זה קשים חלק מההסברים וחלק מהדינים הקשורים לגט מקושר. והנה בראשונים יש תיאורים שונים של גט מקושר; ולפי זה נראה שהיו יותר מסוג אחד, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וחלק מההלכות שייכות לחלק מהגיטים הקשורים, וחלק – לסוג אחר.
^ שיכול לפשוט ולעשותו פשוט: שיקרע התפירות ויפתח השטר ויהיה פשוט
^ בגמרא מפרש; וטעמא דמקושר מפרש בגמרא
^ מי שרוצה לעשות שטר פשוט - אינו צריך להחתים בו אלא שני עדים
^ והרוצה לעשות מקושר - צריך להחתים בו שלשה, שכך תקנו חכמים
^ בגמרא פריך: פשיטא!?
^ שיש שני מיני שטרות חלוקין זה מזה בעדים ובקישור
^ כעין ספר
^ 'וחתום' משמע: צרור וחתום ומקושר
^ כדאמר בעלמא (סוטה דף ב:) 'כל מקום שנאמר 'עד' - הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד', כמו שפרט לך 'לא יקום עד אחד באיש לכל עון וגו'; מכלל ד'עד' סתם - הרי כאן שנים
^ שהחמיר בו הכתוב והטריח לעשות קישורין
^ החמיר נמי בריבוי עדים
^ התופס שכתוב כעין שלנו
^ 'מצוה' ו'חוקים' משמע שיש מיני חלוקי דינין בינייהו
^ כדמפרש בריש 'חזקת הבתים' (לעיל דף כט.), כדכתיב 'ונתתם בכלי חרש למען יעמדו וגו'
^ במסכת מכות: להקיש שלשה לשנים כו'
^ כדמפרש טעמא לקמן
^ מתוך כעס שהגט פשוט נכתב מהרה, וכשנחים מרגזם אינם יכולים להחזיר גרושותיהן, כדכתיב 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו' (ויקרא כא)
^ דמקושר
^ וקא סלקא דעתך השתא מבפנים
^ כל
^ הכי סבירא ליה לרבי ירמיה בר אבא, כדמוכח לקמן: דלדידיה מחזיקין חתימת עדים כנגד כל סוף הכתב; ולדידיה אינו צריך לכתוב 'שריר וקיים', שמקום חתימת העדים מקיים כל הכתב כנגדו מבפנים
^ בתמיה
^ דבין קשר לקשר חתמי עדים מגואי, והרי הן מובלעין בין קשריו כמו הזמן
^ אמאי לא קפיד אלא אזמן?
^ אעדים נמי הוה ליה למיבעי 'אמאי אין עדים'
^ ונראין העדים בין חריצי הקשרין, כדפרישית במתניתין
^ בסוף השטר שבמקושר
^ שהרי חתימי סהדי בראש השטר בין הקשרים הואיל ואין העדים חתומים בסוף השטר
^ ומשני:
^ בסוף השטר:
^ דהיינו הוכחה של סוף השטר, ואין יכול עוד להוסיף אחריו
^ זייף ו
^ אחר ההוא 'שריר וקיים'
^ בסוף מה שהוסיף
^ והרואה יודע שהוא זיוף
^ ומשני:
^ טעה הסופר והגיה
^ ותלה תיבה או שתים בין שיטה לשיטה
^ ואחר כן קיימה בסוף השטר כמו שאנו כותבין תיבה פלונית דביני חטי
^ שריר וקיים

[1] שטר

[2] כעין שלנו, שאינו תפור ומקושר כדלקמן; וכל שטרות קרויין 'גט' כדאמרינן בעלמא (ב"ק דף צה,א; כתובות נא) 'וגט חוב שאין בו אחריות'; ובין בגיטין ובין בשאר שטרות מיירי, כדאמרינן בגמרא, כדי שלא תחלוק בין גיטין לשטרות

[3] בסוף השטר, כמו שאנו נוהגין לחתום בתוכו

[4] כותב שיטה ומניח חָלָק כשיעור שיטה הכתובה, וכופלה על החָלָק, ותופר, ואח"כ כותב שיטה, ומניח שיטה חלק, וכופלה על החלק, ותופר; וכן הרבה, כדי מקום תורף [הטקסט הכתוב של] השטר, והעדים חתומין מבחוץ, כענין שפירשו אמוראי בגמרא, ובלבד שלא יהיו קשריו מרובין מעדיו, כדתנן במסכת גיטין (דף פא:) דהוה ליה 'קרח'; וטופס של שטר כתוב כולו כעין פשוט, וזהו הנקרא לפנינו 'הפשוט שבמקושר'; ואלו 'הכפילות': כל כפל וכפל בפני עצמו, ונראה מבחוץ בין כפל לכפל כעין קסת הסופר, כזה [עיין בציור בגמרא]; וכן מוכח בגמרא שהעדים החתומין על כל קשר וקשר נקראין ונראין מבחוץ

[5] שלא נעשו כתיקון חכמים; ואם שטר חוב הוא - אינו גובה בו מן הלקוחות, ואם גט אשה - אינה מתגרשת

[6] Note:לפיכך נראה שעל פניו אין הבדל בין גט מקושר לגט פשוט, ואפשר להפוך זה לזה. לפי זה קשים חלק מההסברים וחלק מהדינים הקשורים לגט מקושר. והנה בראשונים יש תיאורים שונים של גט מקושר; ולפי זה נראה שהיו יותר מסוג אחד, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וחלק מההלכות שייכות לחלק מהגיטים הקשורים, וחלק – לסוג אחר.

[7] שיכול לפשוט ולעשותו פשוט: שיקרע התפירות ויפתח השטר ויהיה פשוט

[8] בגמרא מפרש; וטעמא דמקושר מפרש בגמרא

[9] מי שרוצה לעשות שטר פשוט - אינו צריך להחתים בו אלא שני עדים

[10] והרוצה לעשות מקושר - צריך להחתים בו שלשה, שכך תקנו חכמים

[11] בגמרא פריך: פשיטא!?

[12] שיש שני מיני שטרות חלוקין זה מזה בעדים ובקישור

[13] כעין ספר

[14] 'וחתום' משמע: צרור וחתום ומקושר

[15] כדאמר בעלמא (סוטה דף ב:) 'כל מקום שנאמר 'עד' - הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד', כמו שפרט לך 'לא יקום עד אחד באיש לכל עון וגו'; מכלל ד'עד' סתם - הרי כאן שנים

[16] שהחמיר בו הכתוב והטריח לעשות קישורין

[17] החמיר נמי בריבוי עדים

[18] התופס שכתוב כעין שלנו

[19] 'מצוה' ו'חוקים' משמע שיש מיני חלוקי דינין בינייהו

[20] כדמפרש בריש 'חזקת הבתים' (לעיל דף כט.), כדכתיב 'ונתתם בכלי חרש למען יעמדו וגו'

[21] במסכת מכות: להקיש שלשה לשנים כו'

[22] כדמפרש טעמא לקמן

[23] מתוך כעס שהגט פשוט נכתב מהרה, וכשנחים מרגזם אינם יכולים להחזיר גרושותיהן, כדכתיב 'ואשה גרושה מאישה לא יקחו' (ויקרא כא)

[24] דמקושר

[25] וקא סלקא דעתך השתא מבפנים

[26] כל

[27] הכי סבירא ליה לרבי ירמיה בר אבא, כדמוכח לקמן: דלדידיה מחזיקין חתימת עדים כנגד כל סוף הכתב; ולדידיה אינו צריך לכתוב 'שריר וקיים', שמקום חתימת העדים מקיים כל הכתב כנגדו מבפנים

[28] בתמיה

[29] דבין קשר לקשר חתמי עדים מגואי, והרי הן מובלעין בין קשריו כמו הזמן

[30] אמאי לא קפיד אלא אזמן?

[31] אעדים נמי הוה ליה למיבעי 'אמאי אין עדים'

[32] ונראין העדים בין חריצי הקשרין, כדפרישית במתניתין

[33] בסוף השטר שבמקושר

[34] שהרי חתימי סהדי בראש השטר בין הקשרים הואיל ואין העדים חתומים בסוף השטר

[35] ומשני:

[36] בסוף השטר:

[37] דהיינו הוכחה של סוף השטר, ואין יכול עוד להוסיף אחריו

[38] זייף ו

[39] אחר ההוא 'שריר וקיים'

[40] בסוף מה שהוסיף

[41] והרואה יודע שהוא זיוף

[42] ומשני:

[43] טעה הסופר והגיה

[44] ותלה תיבה או שתים בין שיטה לשיטה

[45] ואחר כן קיימה בסוף השטר כמו שאנו כותבין תיבה פלונית דביני חטי

[46] שריר וקיים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]