ביאור:בבלי שבת דף קד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת שבת: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

עלויי קא מעלי ליה, דאמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות - בנס היו עומדין; אלא סתום ועשאו פתוח גרועי קא מגרע ליה, דאמר רבי ירמיה, ואיתימא רבי חייא בר אבא: מ'נ'צ'פ'ך - צופים אמרום ^[1].

^[2]

ותיסברא? והכתיב (ויקרא כז לד) אלה המצות [אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני] - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה [ספרא בחוקותי פרשתא ה פרק יג משנה ז]!?

אלא מיהוה הואי ^[3]; מידע לא הוה ידעין הי באמצע תיבה הי בסוף תיבה, ואתו צופים תקנינהו.

ואכתי אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה?

אלא שכחום וחזרו ויסדום.

גופא: אמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין;

ואמר רב חסדא: כתב שבלוחות - נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ ^[4], כגון נבוב - בובן, בהר – רהב, סרו - ורס ^[5].

אמרי ליה רבנן לרבי יהושע בן לוי: אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו:

אל"ף בי"ת - אלף בינה ^[6];

גימ"ל דל"ת - גמול דלים;

מאי טעמא פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת ^[7]?

שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים!

ומאי טעמא פשוטה כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל ^[8]?

דלימציה ליה ^[9] נפשיה ^[10]!

מאי טעמא מהדר אפיה דדל"ת מגימ"ל?

דליתן ליה בצינעה, כי היכי דלא ליכסיף מיניה;

ה"ו - זה שמו של הקב"ה ^[11]

ז"ח ט"י כ"ל - ואם אתה עושה כן הקב"ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך ^[12] ונותן לך ירושה ^[13] וקושר לך כתר ^[14] לעוה"ב ^[15];

מ"ם פתוחה מ"ם סתומה = מאמר פתוח מאמר סתום ^[16];

נו"ן כפופה נו"ן פשוטה - נאמן כפוף נאמן פשוט ^[17];

ס"ע - סמוך עניים; לשון אחר: סימנין עשה בתורה וקנה אותה ^[18];

פ' כפופה פ' פשוטה – פה פתוח ^[19] פה סתום ^[20];

צד"י כפופה וצד"י פשוטה - צדיק כפוף צדיק פשוט;

היינו נאמן כפוף נאמן פשוט?

הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו; מכאן שנתנה התורה במנוד ראש ^[21].

קו"ף – קדוש;

רי"ש – רשע;

מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש?

אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני יכול להסתכל ברשע ^[22].

ומאי טעמא מהדרה תגיה דקו"ף ^[23] לגבי רי"ש?

אמר הקדוש ברוך הוא: אם חוזר בו - אני קושר לו כתר כמותי!

ומאי טעמא כרעיה דקו"ף תלויה ^[24]?

דאי הדר ביה - ליעייל.

וליעול בהך ^[25]?

מסייע ליה לריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (משלי ג לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן? - ^[26] בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעים אותו ^[27].

שי"ן – שקר;

תי"ו – אמת;

מאי טעמא שקר מקרבן מיליה ^[28] אמת מרחקא מיליה ^[29]?

שיקרא שכיח, קושטא לא שכיח;

ומאי טעמא שיקרא - אחדא כרעיה קאי ^[30], ואמת מלבן לבוניה ^[31]?

קושטא קאי שיקרא לא קאי.

א"ת ב"ש - אותי תעב, אתאוה לו ^[32]? ^[33]

ב"ש - בי לא חשק, שמי יחול עליו?

ג"ר - גופו טימא, ארחם עליו?

ד"ק - דלתותי נעל, קרניו לא אגדע?

עד כאן מדת רשעים ^[34], אבל מדת צדיקים:

א"ת ב"ש: אם אתה בוש ^[35] –

ג"ר ד"ק: אם אתה עושה כן גור בדוק ^[36] (ישעיהו מ כב: הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת)

ה"ץ ו"ף - חציצה הוי בינך לאף! [חילוף ה-ח]

ז"ע ח"ס ט"ן - ואין אתה מזדעזע מן השטן [חילוף ח-ה]

י"ם כ"ל - אמר שר של גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם: לים כל ^[37] –

אמר הקב"ה: אח"ס בט"ע גי"ף ^[38]: אני חס עליהם מפני שבעטו בגיף ^[39];

דכ"ץ - ^[40] דכים הם כנים הם צדיקים הם.

הל"ק - אין לך ^[41] חלק [חילוף ה-ח] בהן ^[42],

ומרז"ן ש"ת: אמר גיהנם לפניו: רבונו של עולם! מרי! זניני מזרעו של שת ^[43]!

אמר ליה: אַל בָּם ^[44]

ג"ן ד"ס: ^[45] להיכן אוליכן? - לגן הדס ^[46].

ה"ע ו"ף - אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! עיף אנכי ^[47]!

ז"ץ ח"ק - הללו זרעו של יצחק ^[48].

ט"ר י"ש כ"ת - טר ^[49]: יש לי כיתות כיתות של עובדי כוכבים שאני נותן לך:

עמוד ב

משנה:

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד – חייב;

כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס, ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם, על שני כותלי זויות ^[50] ועל שני לווחי פינקס ^[51] והן נהגין זה עם זה – חייב; ^[52];

הכותב על בשרו ^[53] – חייב;

המסרט על בשרו ^[54]: רבי אליעזר מחייב חטאת, וחכמים פוטרין.

כתב במשקין ^[55], ^[56] במי פירות ^[57], באבק דרכים ^[58], באבק הסופרים ^[59], ובכל דבר שאינו מתקיים – פטור;

לאחר ידו ^[60], ברגלו, בפיו, ובמרפיקו ^[61];

כתב אות אחת סמוך לכתב ^[62], וכתב על גבי כתב ^[63],

נתכוון לכתוב חי"ת וכתב שני זיינין ^[64], אחת בארץ ואחת בקורה, כתב על שני כותלי הבית ^[65], על שני דפי פנקס ^[66] - ואין נהגין זה עם זה ^[67]

– פטור;

כתב אות אחת נוטריקון ^[68]: רבי יהושע בן בתירא מחייב, וחכמים פוטרין.

גמרא:

דיו, דיותא, סם, סמא ^[69], סקרא - אמר רבה בר בר חנה: 'סקרתא' שמה ^[70]; קומוס, קומא ^[71], קנקנתום - אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: חרתא דאושכפי ^[72].

ובכל דבר שהוא רושם לאתויי מאי?

לאתויי הא, דתני רבי חנניא: כתבו ^[73] במי טריא ^[74] ואפצא ^[75] – כשר;

תני רבי חייא: כתבו באבק ^[76], בשחור ^[77], ובשיחור ^[78] – כשר.

המסרט על בשרו:

תניא: 'אמר להן רבי אליעזר לחכמים: והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו ^[79]!

אמרו לו: שוטה היה, ואין מביאין ראיה מן השוטים ^[80].'

בן סטדא? בן פנדירא הוא!?

אמר רב חסדא: בעל סטדא בועל פנדירא ^[81].

בעל פפוס בן יהודה הוא?

אמו 'סטדא'.

אמו 'מרים מגדלא שיער נשיא' היא!?

כדאמרי בפומבדיתא: סטת דא מבעלה.

כתב אות אחת סמוך לכתב:

מאן תנא?

אמר רבא בר רב הונא: דלא כרבי אליעזר, דאי רבי אליעזר – האמר [שבת פ"יג מ"א] אחת על האריג ^[82] - חייב.

כתב על גבי כתב:

מאן תנא?

אמר רב חסדא: דלא כרבי יהודה, דתניא: הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת ^[83] - מעביר עליו קולמוס ^[84] ומקדשו, דברי רבי יהודה; וחכמים אומרים: אין השם מן המובחר.

תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר ^[85]; ארג חוט אחד והשלימה לבגד – חייב; מאן תנא?

אמר רבא בר רב הונא: רבי אליעזר היא, דאמר אחת על האריג חייב;

רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן: להשלים שאני.

אמר רבי אמי: כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה.

והתנן כתב על שני כותלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה - פטור?

התם מחוסר מעשה דקריבה ^[86], הכא ^[87] לא מחוסר מעשה דקריבה ^[88].

תנא: הגיה אות אחת – חייב; השתא כתב אות אחת פטור, הגיה אות אחת חייב?

אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן? - כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין ^[89].

רבא אמר: כגון שנטלו לתגו של דל"ת ועשאו רי"ש ^[90].

תנא: 'נתכוין לכתוב אות אחת

הערות

^ עלויי קא מעלי ליה - שהיתה מ"ם סתומה בלוחות, אבל מ"ם פתוחה לא היתה בלוחות, כדמפרש: מנצפ"ך צופים אמרום, וכיון דאמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, לא אפשר לאוקומיה אלא בסתומה, דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם, היה לה ליפול אם לא שבנס היה עומד! אבל פתוחה אין בה נס, על כרחך מנצפ"ך דרבי ירמיה דאמר צופין אמרום - בפתוחים קאמר
^ יש שמקשין סוגיא זו על סוגיא דאמר במגילה, דרמינן הא דרבי ירמיה אהא דרב חסדא, אלמא תרוייהו בסתומין! ואין זו קושיא: שכן דרך התלמוד: המקשן מהפך הסברא כאן כדי שיקשה, ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיא; ואי הוה בעי התם לתרוצי כי איתמר דרב חסדא בסתומין ודרבי' ירמיה בפתוחין - הוה מתרץ ליה, אלא תירוצא מעליא שני ליה התם, והכא נמי.
^ תרוייהו
^ האותיות הפוכות והתיבה הפוכה, ולא אשמועינן אלא שהיה החקק נוקב את כל הלוח, ולפיכך היו מ"ם וסמ"ך בנס
^ 'נבוב' 'בהר' 'סרו' לא היו בלוחות, אלא תיבה בעלמא נקט
^ למוד תורה
^ ולא לגבי בי"ת
^ ולא לגבי ה"א, שמושכה קצת לצד גימ"ל
^ עני
^ ולא יטריחנו לבעל הבית לרוץ אחריו
^ כמו 'אני והו' (סוכה מה א); שמות הם
^ היינו טי"ת
^ היינו יו"ד
^ היינו כ"ף
^ היינו למ"ד
^ יש דברים שנתן רשות לדורשן, ויש שאתה מצווה לסותמן, כגון מעשה מרכבה
^ אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו, וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא
^ סימנים של סדר שמועות, דתנא או אמורא בגירסתם, דלא תשכח אחת מהן, כגון אלו שבתלמוד
^ בשעת המכנסים - פזר
^ בשעת המפזרים - כנס, אם יש גדול ממך
^ ברתת וענוה יתירה
^ לישנא דמעליא הוא: שאחוריו של רי"ש לגבי הקו"ף: שאין הקדוש ברוך הוא רוצה להסתכל בפני רשע
^ כמין זיי"ן שעושין בסופו של גג קו"ף
^ שאינה נדבקת עם גגה
^ יקיף תחת רגלי הקו"ף, ויכנס בפתח של ימין
^ הוא יליץ: מעצמו יליץ, לא יסייעוהו ולא ימנעוהו; ואם לענוים = ולמדה טובה הוא נמשך - יתן חן: יסייעוהו מן השמים
^ ומכינין לו פתח
^ אותיות קרובות, שלשתן קרובות כסדרן של אלפא ביתא
^ זו בתחילת אל"ף בי"ת, וזו באמצע, וזו בסוף
^ כל אות ואות שבו עומדת על רגל אחד
^ מושכבין תחתיה אותיותיה כמין לבינה, דאל"ף הרי יש לה שתי רגלים ומושבה טוב, ורגל השני רחב
^ בתמיה
^ וכן כולן:
^ כן הוא נדרש אצל רשעים
^ מלחטוא
^ נפשך תהא צרורה תחת כסאי ודוק שמים
^ לים שלי תן את כל העולם, ואפילו ישראל; גיהנם קרוי 'ים כל', לפי שהרוב הולכים שם
^ אלפא ביתא היא אצל א"ת ב"ש, וכולן סדורות בספר יצירה
^ בניאוף
^ נוטריקון:
^ גיהנם
^ בישראל
^ כל העובדי כוכבים וישראל
^ אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא יהא לך חלק בהם
^ אמר הקדוש ברוך הוא:
^ לגן עדן
^ ברעב
^ ולא אתנם לך
^ שמור לי והמתן
^ אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע
^ פנקס של חנוונים, כעין אותן של סוחרים: שיש להם לוחים הרבה חקוקין וטוחין בשעוה
^ על שני לוחי פנקס - רבותא אשמועינן, דאף על גב דלאו אלוח אחד הם, אם נהגין ונקרין זה עם זה, שכתובין על שני שפתי הלווחין סמוכים זה לזה – חייב; על שני לוחי פנקס - רבותא אשמועינן: דאף על גב דלאו אלוח אחד הם, אם נהגין ונקרין זה עם זה: שכתובין על שני שפתי הלווחין סמוכים זה לזה - חייב
^ בדיו
^ במכתב או בסיד
^ כמו מי תותים, שמשחירין
^ או
^ כל פירות
^ בטיט; לשון אחר באבק דרכים: באצבעו שרט כמו אותיות בעפר נגוב
^ עפרורית של קסת הסופר
^ בגב ידו, שאחז הקולמוס באצבעותיו, והפך ידו וכתב
^ אצילי ידיו
^ אצל אות הכתובה זיוג אות להשלימה לשתים
^ העביר הקולמוס על אותיות הכתובים כבר, וחדשם
^ נתכוין לכתוב חי"ת ודילג הקולמוס, ולא נראה הגג של חי"ת, אלא שני הרגלים, ונראה כשני זיינין
^ שאינו במקצוע
^ על שני דפי פנקס שעשוי עמודים כמגילה, וכתב אות בעמוד זה ואות בזה
^ ואינו יכול לקרבן אלא אם כן יחתוך הפסק שביניהם, והוא הדין לכותלי הבית רחוקין זה מזה, ותנא ברישא שני כותלי הבית - דסתמא אין נהגין זה עם זה, והדר תנא שני דפי פנקס, והוא הדין לכותלי הבית, ולא זו אף זו קתני
^ שעשה סימן נקודה עליה, לומר שלהבין בה תיבה שלימה כתָבָהּ
^ אורפימינ"ט [זרניק [ארסן] צהוב
^ אימני"א [המיניום [צבע אדום על בסיס עופרת], צבע אדום שצובעין בה תריסין
^ גומ"א = שרף אילן
^ ארמינ"ט [נסרת הנחושת]
^ לגט
^ יש אומרים מין פרי, ויש אומרים מי גשמים
^ מי עפצים, גל"ש [בלוטי אלון, או טפילים על עלי האלון, המשמשים לתעשיית הדיו]
^ גירסת רש"י: באבר = בעופרת, ומשחיר כשהוא משפשף עופרת על הקלף
^ פחם
^ אדרמינ"ט [צבע שחור בעשוי מנחושת גפרתית]
^ שלא היה יכול להוציאן כתובים, שהיו החרטומין בודקין כל היוצאים שלא יוציאו כשפים ללמדם לבני מדינה אחרת
^ שטות היה בו לעשות מה שאין דרך בני אדם עושים, ומסר נפשו על הדבר
^ ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר
^ חוט אחד ארג על קצת אריג
^ ונמצא שם נכתב במקומו, אבל לא בכוונה
^ לכוונת שם על כל אותיות, כאלו הוא כותבו
^ אות אחרונה של אחת מעשרים וארבעה ספרים [תנ"ך]
^ אינו מקרבן אלא על ידי קציצה המפסיק ביניהן
^ וכי קאמר רב אמי
^ כגון כתב אחת על שפת לוח זו בטבריה, ואחת על שפת לוח זו בצפורי, ואתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קריבה בעלמא
^ והספר לכך צריך
^ דלא הוי אלא הגהת אות אחת, ובדבר מועט חייב הואיל וזהו תיקון הספר: דאסור לאדם לשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה (איוב יא יד) והוה ליה ככתב אות אחת והשלימה לספר, דאמרן לעיל דחייב ואפילו לרבנן

[1] עלויי קא מעלי ליה - שהיתה מ"ם סתומה בלוחות, אבל מ"ם פתוחה לא היתה בלוחות, כדמפרש: מנצפ"ך צופים אמרום, וכיון דאמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים, לא אפשר לאוקומיה אלא בסתומה, דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם, היה לה ליפול אם לא שבנס היה עומד! אבל פתוחה אין בה נס, על כרחך מנצפ"ך דרבי ירמיה דאמר צופין אמרום - בפתוחים קאמר

[2] יש שמקשין סוגיא זו על סוגיא דאמר במגילה, דרמינן הא דרבי ירמיה אהא דרב חסדא, אלמא תרוייהו בסתומין! ואין זו קושיא: שכן דרך התלמוד: המקשן מהפך הסברא כאן כדי שיקשה, ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיא; ואי הוה בעי התם לתרוצי כי איתמר דרב חסדא בסתומין ודרבי' ירמיה בפתוחין - הוה מתרץ ליה, אלא תירוצא מעליא שני ליה התם, והכא נמי.

[3] תרוייהו

[4] האותיות הפוכות והתיבה הפוכה, ולא אשמועינן אלא שהיה החקק נוקב את כל הלוח, ולפיכך היו מ"ם וסמ"ך בנס

[5] 'נבוב' 'בהר' 'סרו' לא היו בלוחות, אלא תיבה בעלמא נקט

[6] למוד תורה

[7] ולא לגבי בי"ת

[8] ולא לגבי ה"א, שמושכה קצת לצד גימ"ל

[9] עני

[10] ולא יטריחנו לבעל הבית לרוץ אחריו

[11] כמו 'אני והו' (סוכה מה א); שמות הם

[12] היינו טי"ת

[13] היינו יו"ד

[14] היינו כ"ף

[15] היינו למ"ד

[16] יש דברים שנתן רשות לדורשן, ויש שאתה מצווה לסותמן, כגון מעשה מרכבה

[17] אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו, וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא

[18] סימנים של סדר שמועות, דתנא או אמורא בגירסתם, דלא תשכח אחת מהן, כגון אלו שבתלמוד

[19] בשעת המכנסים - פזר

[20] בשעת המפזרים - כנס, אם יש גדול ממך

[21] ברתת וענוה יתירה

[22] לישנא דמעליא הוא: שאחוריו של רי"ש לגבי הקו"ף: שאין הקדוש ברוך הוא רוצה להסתכל בפני רשע

[23] כמין זיי"ן שעושין בסופו של גג קו"ף

[24] שאינה נדבקת עם גגה

[25] יקיף תחת רגלי הקו"ף, ויכנס בפתח של ימין

[26] הוא יליץ: מעצמו יליץ, לא יסייעוהו ולא ימנעוהו; ואם לענוים = ולמדה טובה הוא נמשך - יתן חן: יסייעוהו מן השמים

[27] ומכינין לו פתח

[28] אותיות קרובות, שלשתן קרובות כסדרן של אלפא ביתא

[29] זו בתחילת אל"ף בי"ת, וזו באמצע, וזו בסוף

[30] כל אות ואות שבו עומדת על רגל אחד

[31] מושכבין תחתיה אותיותיה כמין לבינה, דאל"ף הרי יש לה שתי רגלים ומושבה טוב, ורגל השני רחב

[32] בתמיה

[33] וכן כולן:

[34] כן הוא נדרש אצל רשעים

[35] מלחטוא

[36] נפשך תהא צרורה תחת כסאי ודוק שמים

[37] לים שלי תן את כל העולם, ואפילו ישראל; גיהנם קרוי 'ים כל', לפי שהרוב הולכים שם

[38] אלפא ביתא היא אצל א"ת ב"ש, וכולן סדורות בספר יצירה

[39] בניאוף

[40] נוטריקון:

[41] גיהנם

[42] בישראל

[43] כל העובדי כוכבים וישראל

[44] אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא יהא לך חלק בהם

[45] אמר הקדוש ברוך הוא:

[46] לגן עדן

[47] ברעב

[48] ולא אתנם לך

[49] שמור לי והמתן

[50] אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע

[51] פנקס של חנוונים, כעין אותן של סוחרים: שיש להם לוחים הרבה חקוקין וטוחין בשעוה

[52] על שני לוחי פנקס - רבותא אשמועינן, דאף על גב דלאו אלוח אחד הם, אם נהגין ונקרין זה עם זה, שכתובין על שני שפתי הלווחין סמוכים זה לזה – חייב; על שני לוחי פנקס - רבותא אשמועינן: דאף על גב דלאו אלוח אחד הם, אם נהגין ונקרין זה עם זה: שכתובין על שני שפתי הלווחין סמוכים זה לזה - חייב

[53] בדיו

[54] במכתב או בסיד

[55] כמו מי תותים, שמשחירין

[56] או

[57] כל פירות

[58] בטיט; לשון אחר באבק דרכים: באצבעו שרט כמו אותיות בעפר נגוב

[59] עפרורית של קסת הסופר

[60] בגב ידו, שאחז הקולמוס באצבעותיו, והפך ידו וכתב

[61] אצילי ידיו

[62] אצל אות הכתובה זיוג אות להשלימה לשתים

[63] העביר הקולמוס על אותיות הכתובים כבר, וחדשם

[64] נתכוין לכתוב חי"ת ודילג הקולמוס, ולא נראה הגג של חי"ת, אלא שני הרגלים, ונראה כשני זיינין

[65] שאינו במקצוע

[66] על שני דפי פנקס שעשוי עמודים כמגילה, וכתב אות בעמוד זה ואות בזה

[67] ואינו יכול לקרבן אלא אם כן יחתוך הפסק שביניהם, והוא הדין לכותלי הבית רחוקין זה מזה, ותנא ברישא שני כותלי הבית - דסתמא אין נהגין זה עם זה, והדר תנא שני דפי פנקס, והוא הדין לכותלי הבית, ולא זו אף זו קתני

[68] שעשה סימן נקודה עליה, לומר שלהבין בה תיבה שלימה כתָבָהּ

[69] אורפימינ"ט [זרניק [ארסן] צהוב

[70] אימני"א [המיניום [צבע אדום על בסיס עופרת], צבע אדום שצובעין בה תריסין

[71] גומ"א = שרף אילן

[72] ארמינ"ט [נסרת הנחושת]

[73] לגט

[74] יש אומרים מין פרי, ויש אומרים מי גשמים

[75] מי עפצים, גל"ש [בלוטי אלון, או טפילים על עלי האלון, המשמשים לתעשיית הדיו]

[76] גירסת רש"י: באבר = בעופרת, ומשחיר כשהוא משפשף עופרת על הקלף

[77] פחם

[78] אדרמינ"ט [צבע שחור בעשוי מנחושת גפרתית]

[79] שלא היה יכול להוציאן כתובים, שהיו החרטומין בודקין כל היוצאים שלא יוציאו כשפים ללמדם לבני מדינה אחרת

[80] שטות היה בו לעשות מה שאין דרך בני אדם עושים, ומסר נפשו על הדבר

[81] ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר

[82] חוט אחד ארג על קצת אריג

[83] ונמצא שם נכתב במקומו, אבל לא בכוונה

[84] לכוונת שם על כל אותיות, כאלו הוא כותבו

[85] אות אחרונה של אחת מעשרים וארבעה ספרים [תנ"ך]

[86] אינו מקרבן אלא על ידי קציצה המפסיק ביניהן

[87] וכי קאמר רב אמי

[88] כגון כתב אחת על שפת לוח זו בטבריה, ואחת על שפת לוח זו בצפורי, ואתה יכול לקרבן שלא במעשה אלא קריבה בעלמא

[89] והספר לכך צריך

[90] דלא הוי אלא הגהת אות אחת, ובדבר מועט חייב הואיל וזהו תיקון הספר: דאסור לאדם לשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה (איוב יא יד) והוה ליה ככתב אות אחת והשלימה לספר, דאמרן לעיל דחייב ואפילו לרבנן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]