ביאור:בבלי כתובות דף כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

אלו נערות [1] שיש להן קנס [2]: הבא על הממזרת [3] ועל הנתינה [4] ועל הכותית [5]; הבא על הגיורת ועל השבויה [6] ועל השפחה, שנתגיירו ושנפדו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד;

הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אמו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו [7], ועל אשת אחי אביו, [8] ועל הנדה - יש להם קנס; אף על פי שהן בהכרת - אין בהן מיתת בית דין [9].

גמרא:

הני נערות פסולות אית להו קנס - כשירות לא?

הכי קאמר: 'אלו נערות פסולות שיש להם קנס: הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית'.

'נערה' – אין, קטנה – לא! מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא [10], דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות יש לה מכר [11] ואין לה קנס [12]; ומשתביא שתי שערות ועד שתיבגר יש לה קנס ואין לה מכר [13] - דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר - אין קנס, וכל מקום שיש קנס - אין מכר; וחכמים אומרים: קטנה מבת שלש שנים ויום אחד [14] ועד שתיבגר - יש לה קנס.

קנס - אִין, מכר לא [15]?

אימא


עמוד ב

'אף קנס במקום מכר' [16].

והני [הפסולות] בני קנסא נינהו? ואמאי [17]? [18] איקרי כאן [ספרי דברים פיסקא רלז] ’[דברים כב,כט: ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנער חמשים כסף] ולו תהיה לאשה [תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו] - אשה הראויה לו [ואלה אינן ראויות]?

אמר ריש לקיש: (דברים כב) נערה נערה הנערה [19] - חד לגופיה [20] וחד לאתויי חייבי לאוין [שאם לא נכתב הייתי חושב שאין מחייבים קנס על אונס חייבי לאוין], וחד לאתויי חייבי כריתות [שאם לא נכתב הייתי חושב שאין מחייבים קנס על אונס חייבי כרת].

רב פפא אמר (שמות כב) בתולה בתולות הבתולות [21] - חד לגופיה וחד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות.

ורב פפא – מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?

ההוא [22] - מיבעי ליה לכדאביי, דאמר אביי: בא עליה ומתה [23] פטור, שנאמר: (דברים כב כט) ונתן [האיש השוכב עמה] לאבי הנערה [חמשים כסף ולו תהיה לאשה אשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו]- 'לאבי נערה' - ולא לאבי מתה [24].

וריש לקיש – מאי טעמא לא אמר כרב פפא?

ההוא [25] מיבעי ליה לגזירה שוה [26], דתניא: (שמות כב טז: אם מאן ימאן אביה לתתה לו) כסף ישקול כמוהר הבתולות [27] - שיהא זה [28] כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות [29] כזה.'

וריש לקיש נמי מיבעי ליה לכדאביי, ורב פפא נמי מיבעי ליה לגזירה שוה?

אלא שיתא קראי כתיבי: 'נערה' 'נערה' 'הנערה' 'בתולה' 'בתולות' 'הבתולות': תרי לגופייהו, חד לכדאביי, וחד לגזירה שוה [30]; אייתרו ליה תרי: חד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות, ולאפוקי [31] מהאי תנא, דתניא:

'ולו תהיה לאשה' - שמעון התימני אומר אשה שיש בה הויה [32];

רבי שמעון בן מנסיא אומר: אשה הראויה לקיימה [33];

מאי בינייהו?

אמר רבי זירא: ממזרת ונתינה איכא בינייהו: למאן דאמר 'יש בה הויה' - הא נמי יש בה הויה [34]; למאן דאמר 'ראויה לקיימה' - הא אינה ראויה לקיימה.

ולרבי עקיבא, דאמר [35] 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' - מאי בינייהו [36]?

איכא בינייהו אלמנה לכהן גדול [37], כרבי סימאי [38], דתניא: 'רבי סימאי אומר: מן הכל [39] עושה רבי עקיבא ממזרין חוץ מאלמנה לכהן גדול, שהרי אמרה תורה (ויקרא כא יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה) לא יקח [כי אם בתולה מעמיו יקח אשה] [40] ולא יחלל [זרעו בעמיו כי אני ה' מקדשו] - חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרין [41]'.

ולרבי ישבב, דאמר: 'בואו וְנִצְוַח על עקיבא בן יוסף [42] שהיה אומר 'כל שאין לו ביאה בישראל [43] הולד ממזר [44]' - מאי בינייהו?

איכא בינייהו

הערות[עריכה]

  1. ^ דוקא נערה משהביאה שתי שערות עד שתבגר, והם ששה חדשים שבין נערות לבגרות; אבל קטנה ובוגרת - אין להם קנס
  2. ^ אם אנסה אדם - נותן לאביה חמשים כסף, כדכתיב (דברים כב כט) ונתן האיש השוכב [עמה, לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה, לא יוכל שלחה כל ימיו]
  3. ^ בגמרא פריך: אבל כשירות לא? ומשני: פסולות איצטריכא ליה לאשמועינן
  4. ^ מן הגבעונים, והיא אסורה לקהל, דדוד גזר עליהם, כדאמרינן ביבמות (עח,ב); ועל שם 'ויתנם יהושע... חוטבי עצים ושואבי מים וגו' (יהושע ט כז) קרי להו 'נתינים'
  5. ^ קסבר גירי אריות הן וישנן בלאו 'לא תתחתן בם (דברים ז ג)
  6. ^ ישראלית שנפדית פחותה מבת שלש שנים דבחזקת בתולה היא: שאפילו נבעלה בשביה - בתוליה חוזרים
  7. ^ שנתקדשה לו לאחיו וגירשה, שאין בה מיתה אלא כרת
  8. ^ שנתקדשה לו וגירשה
  9. ^ וכרת לא פטר ליה מן התשלומין
  10. ^ כדמייתי ברייתא לקמיה
  11. ^ יש לאביה בה זכייה למכרה לשפחות
  12. ^ שהבא עליה אינו חייב קנס
  13. ^ כדתניא (ערכין כט ב): יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה? אמרת קל וחומר: מכורה כבר יוצאה, עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר!
  14. ^ שהיא ראויה לביאה
  15. ^ בתמיה
  16. ^ ומשום קנס נקט 'בת שלש', אבל למכר - מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות
  17. ^ יש להן קנס לנערות פסולות
  18. ^ אמתניתין מקשי:
  19. ^ באונס כתיב (דברים כב כח) כי ימצא איש נערה בתולה [אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו] וכתיב בתריה [פסוק כט] ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה [חמשים כסף ולו תהיה לאשה אשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו] ודרשינן נערה יתירה וה"א יתירה ד'הנערה' דמצי למיכתב 'ונתן לאביה'
  20. ^ לִכְשֵרָה
  21. ^ במפתה כתיב (שמות כב טו) וכי יפתה איש בתולה [אשר לא ארשה ושכב עמה - מהר ימהרנה לו לאשה] וקרא אחרינא בתריה [פסוק טז] [אם מאן ימאן אביה לתתה לו]כסף ישקול כמוהר הבתולות; ומצי למיכתב 'כמוהר בתולות' הא תלת דדרשינן: ה' יתירה ו'בתולות' דמצי למיכתב 'כַמוהר' ולשתוק
  22. ^ ההוא 'הנערה' [אות] הא, דלא כתיב 'ונתן לאביה'
  23. ^ שאם לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה
  24. ^ 'לאבי הנערה' משמע שהיא קיימת
  25. ^ 'בתולה' דכתיב גבי מפתה
  26. ^ 'בתולה' 'בתולה' מה כסף האמור באונס = חמשים, אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה 'ישקול' - אף חמשים של אונס שקלים קאמר
  27. ^ חמשים כסף המפורשים במאנס את הבתולה
  28. ^ חמשים
  29. ^ יהיו שקלים
  30. ^ ותהי מופנה מצד אחד ולמידים הימנה
  31. ^ מתניתין, דקתני 'יש קנס' לממזרת ולאחותו - לאפוקי
  32. ^ שקדושין תופסין לו בה, פרט לאחותו, ולכל חייבי כריתות, דילפינן בקדושין שאין קדושין תופסין בהן בפרק שלישי (סז,ב), ומשמע ליה 'תהיה' - לשון הוית קדושין
  33. ^ ורבי שמעון בן מנסיא משמע ליה 'תהיה' - לשון קיום
  34. ^ דקדושין תופסין בחייבי לאוין והתם יליף לה
  35. ^ ביבמות ב'החולץ' (מד,ב) בברייתא המחזיר גרושתו: רבי עקיבא אומר: אין לו בה קדושין:
  36. '^ משום רבי שמעון בן מנסיא קא פריך לה, דאילו שמעון התימני שמעינן ליה ביבמות (מט,א) דפליג עליה דרבי עקיבא, בהא דתנן [יבמות פ"ד מ"יג] איזהו ממזר - כל שאר בשר שהוא בלא יבא - דברי רבי עקיבא; שמעון התימני אומר 'כל שחייבין עליו כרת בידי שמים; אלא לרבי שמעון בן מנסיא קא בעינן לה: אי סבירא ליה כרבי עקיבא - מאי איכא בין משמעותא ד'תהיה' לשון קיום למשמעות דשמעון התימני? אי נמי משמע ליה לרבי שמעון בן מנסיא לשון הויה - אימעיטא לה ממזר, ומה בין 'ראויה לקיימה' ל'יש בה הויה'
  37. ^ דמודה בה רבי עקיבא שקדושין תופסין לו בה ואף על פי שהיא בלאו
  38. ^ והוא הדין גרושה להדיוט
  39. ^ כל הנולדים מחייבי לאוין
  40. ^ וסמיך ליה (ויקרא כא טו)
  41. ^ מדין כהונה הוא מחללו ולא שם ממזרים עליהם
  42. ^ שמרבה ממזרים בישראל חנם
  43. ^ הבא על אשה שאין לו בה היתר ביאה
  44. ^ אפילו אלמנה לכהן גדול נמי