ביאור:בבלי כתובות דף לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

וקיימא לן דאינו לוקה ומשלם [1]!

אמר עולא: לא קשיא: כאן [2] באחותו נערה [3], כאן [4] באחותו בוגרת [5] [אינו משלם, ולכן לוקה].

אחותו בוגרת נמי - הא איכא בושת [6] ופגם [7]?

בשוטה [8].

והא איכא צערא [9]?

במפותה [10].

השתא דאתית להכי - אפילו תימא אחותו נערה - ביתומה [11] ומפותה [12].

[13]

אלמא קסבר עולא [14]: 'כל היכא דאיכא ממון ומלקות [15] - ממונא משלם, מילקא לא לקי'? מנא ליה לעולא הא?

גמר מחובל בחבירו [16]: מה חובל בחבירו, דאיכא ממון ומלקות, ממונא משלם, מילקא לא לקי - אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם, מילקא לא לקי [17].

מה לחובל בחבירו שכן חייב בחמשה דברים [18]? ואי ממונא לקולא [19] – [ניתן להשיב] שכן הותר מכללו בבית דין [20]!

אלא גמר מעדים זוממין [21]: מה עדים זוממין דאיכא ממון [22] ומלקות [23] - ממונא משלם [24] - מילקא לא לקי, אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם מילקא לא לקי.

מה לעדים זוממין שכן אינן צריכים התראה [25]! ואי ממונא - לקולא הוא [26] שכן לא עשו מעשה [27]!

אלא גמר מתרוייהו [28]: מה הצד השוה שבהן דאיכא ממון ומלקות, ממונא משלם מילקא לא לקי - אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם מילקא לא לקי.

מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור, ואי ממונא - לקולא הוא! שכן יש בהן [בכל אחד מהן] צד הקל!


עמוד ב

אלא עולא 'תחת' 'תחת' גמר [29]: כתיב הכא (דברים כב כט: ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה) תחת אשר ענה [לא יוכל שלחה כל ימיו] וכתיב התם (שמות כא כד) עין תחת עין [שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל] - מה התם, ממונא משלם מילקא לא לקי - אף כל היכא דאיכא ממונא ומלקות, ממונא משלם מילקא לא לקי.

תוספות ד"ה אלא עולא תחת תחת גמר - מצינו למימר לפי מסקנא זו דלא קאמר עולא דממונא משלם ולא לקי אלא בהנהו תלת דגלי בהו קרא, וליכא למימר דילפינן לעולא בכל דוכתא מתחת נתינה ישלם כסף, דמהאי גזירה שוה ילפינן מיטב בכולהו דדוקא לענין מיטב נתקבל, שהוא גוף התשלומין, דאם לא כן תקשי לרבי יוחנן ולאביי דפליגי אעולא דאטו מי לית להו גזירה שוה לענין מיטב, והכא לעולא אייתר ליה האי תחת למיפטר ממלקות מגזירה שוה דחובל בחברו, הלכך צריך לומר לקמן לעולא דנפקא ליה בושת ופגם מדרבא.

רבי יוחנן אמר: אפילו תימא [30]אחותו נערה, כאן שהתרו בו [31] כאן [32] שלא התרו בו [33].

אלמא קסבר רבי יוחנן: כל היכא דאיכא ממון ומלקות ואתרו ביה - מילקא לקי ממונא לא משלם!? מנא ליה לרבי יוחנן הא?

אמר קרא (דברים כה ב: והיה אם בן הכות הרשע - והפילו השפט והכהו לפניו) כדי רשעתו [במספר]: משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות; וסמיך ליה [בפסוק הבא] (דברים כה ג) ארבעים יכנו [לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך] [34].

והרי חובל בחבירו, דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי!

וכי תימא 'הני מילי היכא דלא אתרו ביה, אבל אתרו ביה מילקא לקי, ממונא לא משלם' - והאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה – לוקה'; היכי דמי?: אי דלא אתרו ביה - אמאי לוקה? אלא פשיטא דאתרו ביה, וטעמא - דלית בה שוה פרוטה, הא אית בה שוה פרוטה - ממונא משלם מילקא לא לקי!

כדאמר רבי אילעא: בפירוש [35] ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין, הכא נמי: בפירוש ריבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין.

והיכא איתמר דרבי אילעא?

אהא [מכות פ"א מ"ב]: מעידין אנו את איש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז ונמצאו זוממין לוקין ומשלמין, שלא השם [36] המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין' [37] - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל המשלם אינו לוקה.

ונימא 'כל הלוקה אינו משלם' [38]!?

אמר רבי אילעא: בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין; היכן ריבתה תורה? מכדי כתיב (דברים יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו [ובערת הרע מקרבך], (דברים יט כא: ולא תחוס עינך: נפש בנפש עין בעין שן בשן ) יד ביד [רגל ברגל] [39] למה לי? דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו? -ממון!!

חובל בחבירו נמי: מכדי כתיב (ויקרא כד יט: ואיש כי יתן מום בעמיתו) כאשר עשה כן יעשה לו [פסוק כ: שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן -כאשר יתן מום באדם] כן ינתן בו' - למה לי? דבר שיש בו נתינה, ומאי ניהו? - ממון!!

ורבי יוחנן – מאי טעמא לא אמר כעולא [40][41]?

אם כן בטלת (ויקרא יח ט) ערות אחותך [בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ] לא תגלה [ערותן] [42]![43]

הערות[עריכה]

  1. ^ דנפקא לן לקמן מ'כדי רשעתו' (דברים כה ב): משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות
  2. ^ מתניתין
  3. ^ דאיכא קנס, וסבירא ליה [לעולא] דממונא משלם ולא לקי
  4. ^ וההיא דמכות
  5. ^ דאין לה קנס
  6. ^ דגבי קנס - הוא דבעינן 'נערה', אבל בושת - ממונא הוא
  7. ^ כאילו היא שפחה נמכרת בשוק: כמה פיחתה מדמיה להשיאה לעבד שיש לרבו קורת רוח הימנו? כד(לקמן דף מ,ב) - והא [פגם] בבוגרת נמי איתא
  8. ^ שאין לה בושת, ודמים למכור בשוק נמי אין לה
  9. ^ דהכי תנן במתניתין [כתובות פ"ג מ"ג]: המפתה נותן בושת ופגם וקנס; מוסיף עליו האונס שנותן את הצער
  10. ^ דאין לה צער, כדאמרינן לקמן בפירקין (לט,ב) פקחות שבהן אומרות: מפותה אין לה צער
  11. ^ שקנסהּ ובושתהּ ופגמהּ שלה
  12. ^ כיון שהכל שלה - אין כאן חיוב ממון, דהא עבדא מדעתה, ואחולי אחלה גביה
  13. ^ 'שוטה' לא גרסינן, דבפקחת נמי אין שום חיוב ממון במפותה יתומה.
  14. ^ דאוקי מתניתא דמכות בבוגרת, ולא אוקמה למתניתין דהכא בשלא התרו בו - שמעת מינה
  15. ^ אפילו אתרו ביה נמי
  16. ^ איכא מלקות ד'לא יוסיף' (דברים כה ג), וממונא משלם, כדכתיב 'שבתו יתן' (שמות כא יט), ואפילו אתרו ביה נמי - מַרבי ליה לקמן בשמעתין בהדיא לתשלומין
  17. ^ דין הוא לידון בממון, שהוא חמור ממלקות, שכן יש בו חומר אחר
  18. ^ נזק צער ריפוי שבת ובושת
  19. ^ ואי תימא 'ממון קל מן המלקות', ואין זו תשובה שהשבנו, דכל שכן בעלמא: מה זה שחמור להתחייב בחמשה דברים נדון בקלה שבשני חיובין שבהן
  20. ^ קל וחומר הותר מכללו בבית דין: דניתן רשות לבית דין להלקותו - תאמר בשאר חייבי ממון, כגון קנס דאונס ומפתה, שלא הותרו מכללן בבית דין
  21. ^ ב'מה מצינו'
  22. ^ ד'כאשר זמם' (דברים יט יט)
  23. ^ ד'לא תענה' (שמות כ יב; דברים ה,טז)
  24. ^ לקמן יליף לה בשמעתין
  25. ^ ונענשין במיתה או במלקות או בממון, ודין הוא שידונו בחמורה כי איכא תרתי
  26. ^ אשכחן בהן צד הקל, ודין הוא שידונו בקלה
  27. ^ אלא בדיבורא בעלמא מיענשי
  28. ^ כי פרכת מה לחובל בחבירו 'שכן חייב בחמשה דברים' - עדים זוממין יוכיחו; [וכי פרכת] מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה - חובל יוכיח, וחזר הדין
  29. ^ וגזירה שוה מופנה היא, ולמדין ואין משיבין
  30. ^ ההיא דמכות [עוסקת] ב
  31. ^ וכשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות, ואשמעינן דלקי ולא משלם
  32. ^ ומתניתין דכתובות
  33. ^ דליכא מלקות
  34. ^ דהיכא דאיכא שתי רשעיות ניעבד ביה הכאה
  35. ^ לקמיה מפרש היכא
  36. ^ המקרא
  37. ^ מלקות 'מלא תענה' (שמות כ יב; דברים ה,טז), תשלומין מ'כאשר זמם' (דברים יט יט); וכיון דשני שמות הן - חייב על שניהם
  38. ^ ונידייניה במלקות! מאי שנא ממון דפשיטא להו
  39. ^ דסמיך ליה: לא תחוס עינך נפש בנפש וגו'
  40. ^ דגמר גזירה שוה לעונשו ממון ולא מלקות לכל חייבי ממון ומלקות
  41. ^ Kesuvos 032b: Gezeirah Shavah
    Steven Friedell asked:
    On the last line of 32b, the Gemarah asks why did R. Yohanan not concur with Ulla. 
    I don't understand the question or answer.  Since Ulla's explanation was based on a gezeirah shavah of "tachat, tachat" and since R. Yohanan learned something else from that gezeirah shavah, why does the gemarah need to give an additional reason as to why he rejected Ulla's view?
    -------------------------------
    The Kollel replies:
    When you write, "since R. Yohanan learned something else from that gezeirah shavah," I assume that you are referring to what Tosfos says in DH v'Rebbi Yochanan. Tosfos writes that Rebbi Yochanan admits that the Gezeirah Shaveh of Tachas-Tachas is a valid Gezeirah Shaveh. However, he holds that it is only applied in other Pesukim, and not in this Pasuk. You ask, that if so the Gezeirah Shaveh is "used up already," for Rebbi ochanan, so of course it cannot apply here.

    I don't think that is true. Once we know that the word "Tachas" can be used as a Gezeirah Shaveh, it can be applied any number of times, to any number of verses. The Gemara is asking why Rebbi Yochanan did not apply it here, although he applied it elsewhere. The original answer of the Gemara is that he did not feel it logical to apply it here. The final answer is that there is no extra word Tachas here (i.e. it is not Mufnah), since he uses Tachas to teach something else.
    Mordecai Kornfeld
  42. ^ דפטרת בא על אחותו ממלקות - בטלת לאו שבה, שעונש לאו במלקות
  43. ^ והרי יכול לקיים באחותו בוגרת?