ביאור:בבלי כתובות דף מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

סוקלין אותה על פתח בית אביה [1], כלומר: ראו גידולים שגידלתם [2];

2</ref> באו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה - סוקלין אותה על פתח שער העיר [3];

3</ref> סרחה ולבסוף בגרה - תידון בחנק [4]'.

למימרא דכל היכא דאישתני גופא אישתני קטלא? ורמינהי: נערה המאורסה שזינתה, ומשבגרה הוציא עליה שם רע [5] - הוא אינו לוקה [6] ואינו נותן מאה סלע [7]; [8] היא וזוממיה [9] מקדימין לבית הסקילה [10]!?

היא וזוממיה? סלקא דעתא [11]?

אלא 'או היא [12], או זוממיה [13] - מקדימין לבית הסקילה' [14];

אמר רבא: מוציא שם רע קאמרת [15]? שאני [16] מוציא שם רע [17], דחידוש הוא [18], [19] דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתה - בחנק [20], ואילו מוציא שם רע [21] בסקילה [22]!

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: דלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופא [23], אבל היכא דאישתני גופא לא חדית רחמנא [24]?

אלא אמר רב נחמן בר יצחק: [25] [26] 'אישתני [27] ולא אישתני [28]' [29] - תנאי היא, דתנן [הוריות פ"ג מ"ג]: 'חטאו עד שלא נתמנו [30] ונתמנו - הרי הן כהדיוטות [31]; רבי שמעון אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו [32] – חייבים [33], משנתמנו[34] [35] - פטורים [36]'! [37]


עמוד ב

אימור [38] דשמעינן ליה לרבי שמעון דאזיל אף בתר ידיעה [39]; דאזיל בתר ידיעה [40] ולא אזיל בתר חטאה [41] מי שמעת ליה? אם כן [42] - לייתי קרבן כי דהשתא: משוח פר ונשיא שעיר!?

[43] האמר ליה רבי יוחנן לתנא [44]: תני 'תידון בסקילה' [ולא 'בחנק’].

ואמאי [בסקילה ולא בחנק]? 'נערה המאורסה' אמר רחמנא, והא - בוגרת היא?

אמר רבי אילעא: אמר קרא: 'הנערה' (דברים כב כא: והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה; ובערת הרע מקרבך) [45] - הנערה שהיתה כבר [46] [ולא בחנק, אלא בסקילה].

אמר ליה רבי חנניא לרבי אילעא: אי הכי מילקא נמי לילקי, ומאה סלע נמי לישלם!?

אמר ליה: רחמנא ניצלן מהאי דעתא [47]!

אדרבה! רחמנא ניצלן מדעתא דידך!!

וטעמא מאי?

אמר רבי יצחק בר אבין ואיתימא רבי יצחק בר אבא: זו מעשיה גרמו לה, וזה עקימת שפתיו גרמו לו: זו מעשיה גרמו לה: כשהיא זנאי - נערה זנאי; וזה עקימת שפתיו גרמו לו: אימת קא מיחייב? ההיא שעתא, וההיא שעתא בוגרת הואי.

תנו רבנן [הרישא כתוספתא סנהדרין פ"י ה"י [צוקרמנדל], בשנויים]: 'נערה המאורסה שזינתה - סוקלין אותה על פתח בית אביה [48]; אין לה פתח בית האב - סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא [49]; ובעיר שרובה עובדי כוכבים - סוקלין אותה על פתח בית דין.

כיוצא בדבר אתה אומר: העובד עבודת כוכבים - סוקלין אותו על שער שעבד בו; ובעיר שרובה עובדי כוכבים - סוקלין אותו על פתח בית דין.'

מנא הני מילי?

דתנו רבנן [בעובד עבודה זרה]: ’[דברים יז,ה: והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל] שעריך [- את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו] - זה שער שעבד בו.

אתה אומר שער שעבד בו - או אינו אלא שער שנידון בו?

נאמר שעריך למטה [בעונש על עבודה זרה דברים יז,ה] ונאמר שעריך למעלה [בעבירה - דברים יז,ב: כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני ה' אלקיך לעבֹר בריתו]; מה שעריך האמור למעלה = שער שעבד בו [50] - אף שעריך האמור למטה [51] = שער שעבד בו.

דבר אחר 'שעריך' [52] - ולא שערי עובדי כוכבים.'

האי 'שעריך' - הא אפיקתיה [לשער שעבר בו את העבירה, ולא שער שנדון בו]?!

אם כן לימא קרא 'שער'; מאי 'שעריך'? שמע מינה תרתי.

אשכחן עבודת כוכבים; נערה המאורסה מנא לן?

אמר רבי אבהו: גמר 'פתח' מ'פתח' ו'פתח' מ'שער' ו'שער' מ'שעריך' [53].

(דברים כב יח) ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו (דברים כב יט) וענשו אתו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה - כי הוציא שם רע על בתולת ישראל; ולו תהיה לאשה, לא יוכל לשלחה כל ימיו

תנו רבנן: 'המוציא שם רע - לוקה ונותן מאה סלע.

רבי יהודה אומר: ללקות [54] - לוקה מכל מקום [55]; מאה סלע: בָּעַל - נותן, לא בָּעַל - אינו נותן'.

קא מיפלגי בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן [56], והכי קאמר: המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע, בין בָּעַל בין שלא בעל - כרבנן [57]; רבי יהודה אומר: ללקות לוקה מכל מקום; מאה סלע: בעל – נותן, לא בעל אינו נותן - כרבי אליעזר בן יעקב [58][59].

איכא דאמרי: כולה כרבי אליעזר בן יעקב, והכי קאמר: 'המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע, והוא שבעל [60]; רבי יהודה אומר: ללקות לוקה מכל מקום [61].'

וסבר רבי יהודה ללקות לוקה מכל מקום? והתניא: רבי יהודה אומר: בָּעַל – לוקה, לא בעל - אינו לוקה?

אמר רב נחמן בר יצחק: 'לוקה' [62] מכת מרדות מדרבנן.

הערות[עריכה]

  1. ^ דהכי כתיב 'והוציאו את הנער[ה] אל פתח בית אביה', והאי - בבאו עדים בבית חמיה כתיב, דהא במוציא שם רע כתיב, דמפרש ביה קרא 'ואקרב אליה' - אלמא כשניסת
  2. ^ כלומר: מבית זה יצאת הנבלה: שבו זינתה
  3. ^ דכתיב 'כי יהיה נערה בתולה מאורסה וגו' והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא' (דברים כב כג-כד)
  4. ^ כי היכי דאילו זנאי השתא לאו סקילה איכא, אלא חנק דכי כתיב סקילה - בזינתה נערה כתיב, שנאמר 'כי יהיה נערה בתולה וגו' - השתא נמי בחנק, דכיון דאשתני גופא בין חטא להעמדה בדין - אשתני קטלא לכדהשתא
  5. ^ שכנסה משבגרה ולא מצא לה בתולים ובא לבית דין
  6. ^ אם כיחש
  7. ^ דכי כתיב 'ויסרו אותו - מלקות - וענשו אותו - ממון' - בנערה כתיב, וזה - עקימת שפתיו גורמין לו ליענש כדמתרץ לקמן, ועקימת שפתיו - בבוגרת הואי
  8. ^ אם אמת היה
  9. ^ עדים שהיו מעידים על זנותה ונמצאו זוממין
  10. ^ כלומר: ישכימו בבוקר לשם, כי אין להם נס והמלטה מן המיתה הזאת
  11. ^ אם אמת היה אין שקר
  12. ^ אם אמת
  13. ^ אם שקר
  14. ^ אלמא אף על גב דאשתני גופא [שהרי היא בגרה], ואילו זנאי השתא בת חנק היא - לא אמרינן אישתני קטלא
  15. ^ לאותובי אסָרחָה ולבסוף בגרה, דתני תנא דאיירי בבאו לה עדים בבית אביה
  16. ^ מיתה הבאה על ידי
  17. ^ דבָעַל משנשאת
  18. ^ ולא אמרינן בה דמשום דאישתני דינא, דאי זנאי השתא - בת חנק היא, נימא אישתני קטלא דהך דזנאי בנערות
  19. ^ ותדע:
  20. ^ דהא בלא בגרה נמי [בלא] הוצאת שם רע, ואפילו בנערות - אשתני דינא הוא: דאילו זנאי השתא חנק הוא דאיכא, הואיל ונכנסה לחופה, אף על פי שלא נבעלה, כדתניא [(לקמן מח,ב)] נערה - ולא בוגרת, בתולה - ולא בעולה, מאורסה - ולא נשואה; מאי לא נשואה? אי נימא 'נשואה ממש' - היינו 'ולא בעולה'! אלא לאו נכנסה לחופה ולא נבעלה' - אלמא אילו זנאי השתא - בת חנק היא
  21. ^ עליה השתא, וזנאי קודם כניסה לחופה
  22. ^ אלמא בהוצאת שם רע לא אמרינן דמשום דאישתני דינא אילו זנאי השתא לישתני קטלא הבא על ידי זנות דמעיקרא, והילכך: כי בגרה נמי וניסת - לא אמרינן במוציא שם רע דמשום דאישתני דינא דהשתא אישתני קטלא דמעיקרא
  23. ^ כלומר: הא ראייה דמייתינן מסתם מוציא שם רע לכאן - לאו ראייה היא לכאן, דהתם הוא דאף על גב דאישתני דינא: דאילו זנאי השתא - לא אישתני קטלא, דהא דזנאי מעיקרא משום דלא אישתני גופא הוא, וחידוש שחידשה תורה באישתני דינא חדית, באישתני גופא לא חדית
  24. ^ אבל בגרה - אישתני גופא היא; ואי בבאו לה עדים בבית אביה – אית לך למימר 'סרחה ולבסוף בגרה בחנק' במוציא שם רע נמי משבגרה הוה ליה למיתני חנק
  25. ^ הא דתני שילא תידון בחנק:
  26. ^ אי אמרינן
  27. ^ קטלא
  28. ^ או לא אישתני קטלא
  29. ^ הואיל ואישתני גופא אישתני קטלא' ותניא אחריתא 'בסקילה, ואף על גב דאישתני גופא לא אישתני קטלא'
  30. ^ נשיא ומשוח שאין קרבנם כשל יחיד: שהנשיא מביא שעיר ומשוח מביא פר
  31. ^ בכשבה ושעירה: שאע"פ שנשתנה גופם לא נשתנה קרבנם
  32. ^ דהוה ליה ידיעה וחטאה בחד גופא
  33. ^ כהדיוטות
  34. ^ Kesuvos 045b: Korban of a Hedyot-come-Nasi:
    Yeshayahu Hollander asks: The Gemara on Ketubot 45b analyses the statement of Rabbi Shimon "Mishenitmanu Peturin."Why does the gemara not suggest the following explanation: סנהדרין יד,א: דא"ר אלעזר: אין אדם עולה לגדולה אלא א"כ מוחלין לו על כל עונותיו The Kollel replies: The fact that one is forgiven does not exempt him from the Chiyuv Chatas which he must have for Kaparah. Even Yom Kipur, which also is Mechaper, does not exempt one from a Chatas. Dov Zupnick
  35. ^ דהוה ליה חטאה בשעת קרבן יחיד וידיעה בשעת קרבן נשיא
  36. ^ לגמרי
  37. ^ אלמא דמשום דאישתני גופא אישתני קרבן!
  38. ^ כלומר: ליכא למאן דאמר הכא 'אישתני קרבן' משום שינויא דגופא, מדלא מחייב להו רבי שמעון לנודע להם משנתמנו לאיתויי כדהשתא, אלא פטורין לגמרי קאמר, וטעמא דידיה: משום דבעי ידיעה וחטאה בחד גופה
  39. ^ כלומר: שעת החטא מחייבתו כִּשׂבָּה, ושעת ידיעה מחייבתו שעיר; לפיכך אין כאן אחד מכל הקרבנות שחייבתו תורה
  40. ^ דשינוי הגוף
  41. ^ כי ההיא דתני שילא 'תידון בחנק'
  42. ^ דהכי שמעת ליה
  43. ^ שינוייא הוא:
  44. ^ דתנא קמיה להא דתני שילא
  45. ^ והוציאו את הנערה - ולא כתב 'והוציאוה'
  46. ^ ואף על פי שאינה עכשיו
  47. ^ כִּיחֵד ממנו טעמו של דבר מפני שתלוי בהבנת הלב, כדמפרש לקמן: 'זו מעשיה גרמו לה כו'
  48. ^ אם באו עדים משניסת
  49. ^ ואפילו נידון בעיר אחרת
  50. ^ - דהא ודאי באותו שער שעבד בו עבירה
  51. ^ והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו'
  52. ^ בעבודת כוכבים כתיב והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו וגו' (דברים יז ה)
  53. ^ אסמכתא דרבנן בעלמא: כתיב הכא 'אל פתח בית אביה' וכתיב במשכן 'מסך פתח שער החצר' (במדבר ד כו) - מה פתח האמור במשכן - שער עמו, אף פתח האמור כאן - שער עמו; והדר גמר האי שער – מ'שעריך' האמור בעבודת כוכבים
  54. ^ מלקות במוציא שם רע, מ'ויסרו אותו'
  55. ^ בין בָּעַל ובא לבית דין והוציא שם רע על ידי בעילתו, ואמר "לא מצאתי לבתך בתולים", בין לא בעל ובא לבית דין ואמר "באו לי עדים שזינתה בבית אביה, והרי היא לפניכם"
  56. ^ לקמן בשמעתין
  57. ^ דאמרי פרשת מוציא שם רע בין בעל בין לא בעל, וכתיב ביה 'ויסרו... וענשו'
  58. ^ דאמר לקמן: לא נאמר פרשת מוציא שם רע אלא כשבָּעַל; הלכך מאה סלע לא מחייבינן ליה אלא כשבעל, אבל מלקות - דמשום אזהרת 'לא תלך רכיל (ויקרא יט טז)' הוא – לקי, ואפילו לא בעל, דהא הלך רכיל! ואי משום דהוי לאו שאין בו מעשה - רבי יהודה לטעמיה, דאמר: לאו שאין בו מעשה לוקין עליו [במסכת מכות (ד,ב) ובשחיטת חולין (פג,א)]
  59. ^ Kesuvos 046: An Azharah for Edim Zomemim לא תלך רכיל – לא תונו – עדים זוממין
    Yeshai Hollander asked:
    Why does the gemara bring the Azhara of Motzi Shem Ra from Lo Selech Rachil
    and not from Lo Sonu?
    --------------------------------
    The Kollel replies:
    Although Ona'as Devarim means that it is prohibited to make one feel bad, it
    only applies only when making a remark to their face that embarrasses them
    (RAMBAM, Hilchos Teshuvah 7:10). Motzi Shem Ra applies whether or not the
    woman is present.
    Dov Zupnik
    ---
    In addition, it could be that the Pasuk "Lo Selech Rachil" includes an
    *inference* to Motzi Shem Ra, since it ends "b'Amecha," a word reserved in
    other places for a wife (Lo Yitamei Ba'al *b'Amav*). The other verse,
    "v'Nishmarta mi'Kol Davar Ra" mentions Dibur Ra, which certainly imples Motzi
    Shem Ra.
    The verse you mentioned, though, mentions "Ish ba'Amito," which certainly
    does not sound like a man against his wife.
    -Mordecai
  60. ^ כרבי אליעזר בן יעקב; וקסבר תנא קמא אליבא דרבי אליעזר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, ומלקות דמוציא שם רע חידוש הוא, ומ'ויסרו אותו' נפקא, וההוא קרא כשבעל כתיב
  61. ^ דמלקות משום אזהרת 'לא תלך רכיל' הוא, ולאו שאין בו מעשה לוקין עליו
  62. ^ 'לוקה מכל מקום' דקאמר -