ביאור:בבלי כתובות דף יז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

כלה כמות שהיא ^[1], ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה ^[2]. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה (שמות כג ז) מדבר שקר תרחק [ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע]!? אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק - ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו! מכאן ^[3] אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות ^[4].'

כי אתא רב דימי, אמר: הכי משרו ^[5] קמי כלתא במערבא: "לא כחל ^[6] ולא שרק ^[7] ולא פירכוס ^[8] ויעלת חן".

כי סמכו רבנן לרבי זירא שרו ליה הכי: "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן".

כי סמכו רבנן לרבי אמי ולרבי אסי שרו להו הכי: "כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא ^[9]; לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין ^[10] ולא מן סרמיטין ^[11]"; ואמרי לה "לא מן חמיסין ^[12] ולא מן טורמיסין".

^[13] ^[14]

רבי אבהו, כי הוה אתי ממתיבתא ^[15] לבי קיסר, נפקן אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרין ליה הכי: "רבא דעמיה ^[16] ומדברנא ^[17] דאומתיה, בוצינא דנהורא ^[18]! בריך מתייך לשלם ^[19]"!

אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר "כלה נאה וחסודה".

רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת ^[20].

אמר רבי זירא: קא מכסיף לן סבא ^[21] [## לולא מסתפינא ההיתי אומר שהוא מבייש אותנו, כי הוא משמח חתן וכלה יותר מאתנו].

כי נח נפשיה - איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא, וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי בדרא.

אמר רבי זירא: "אהנייה ליה שוטיתיה ^[22] לסבא!" ואמרי לה "שטותיה ^[23] לסבא!" ואמרי לה "שיטתיה ^[24] לסבא!".

רב אחא מרכיב לה ^[25] אכתפיה ומרקד. אמרי ליה רבנן: אנן, מהו למיעבד הכי? אמר להו: אי דמיין עלייכו ככשורא ^[26] – לחיי! ואי לא – לא.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ^[27]!

ולית הלכתא כוותיה.

תנו רבנן: מעבירין את המת ^[28] מלפני כלה, וזה וזה מלפני מלך ישראל. אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני כלה, ושבחוהו חכמים.

שבחוהו - מכלל דשפיר עבד!? והא אמר רבי אשי: אפילו למאן דאמר ^[29] 'נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול', מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול', דאמר מר (דברים יז טו) שום תשים עליך מלך [אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא] - שתהא אימתו עליך ^[30]!

פרשת דרכים הואי ^[31].

תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה; אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. במה דברים אמורים? כשאין עמו כל צרכו, אבל יש עמו כל צרכו - אין מבטלין.

וכמה כל צרכו?

אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ^[32]; ואמרי לה: תליסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי.

עולא אמר: כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא ^[33]. רב ששת - ואיתימא רבי יוחנן – אמר: נטילתה ^[34] כנתינתה ^[35]: מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא; והני מילי למאן דקרי ^[36] ותני ^[37],

עמוד ב

אבל למאן דמתני ^[38] - לית ליה שיעורא. ^[39]

ואם יש עדים שיצתה בהינומא [וראשה פרוע - כתובתה מאתים]:

מאי הינומא?

סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר 'תנורא דאסא' ^[40].

רבי יוחנן אמר: קריתא דמנמנה בה כלתא ^[41].

רבי יוחנן בן ברוקא אומר [אף חילוק קליות ראיה]:

תנא: 'ביהודה ^[42] ראיה ^[43]';

בבבל מאי?

אמר רב: דרדוגי דמשחא ארישא דרבנן ^[44].

אמר ליה רב פפא לאביי: משחא דחפיפותא ^[45] קאמר מר ^[46]?

אמר ליה: יתמא ^[47]^[48]! לא עבדא לך אמך דרדוגי משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה?

כי הא: דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה ^[49] בי רבה בר עולא - ואמרי לה רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מרבנן - ודרדיג משחא ארישא דרבנן ^[50] בשעת מעשה!

ארמלתא מאי ^[51]?

תאני רב יוסף: ארמלתא - לית לה כיסני ^[52].

ומודה רבי יהושע באומר לחבירו ["שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו" שהוא נאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר; ואם יש עדים שהיא של אביו, והוא אומר "לקחתיה הימנו" - אינו נאמן]:

וליתני 'מודה רבי יהושע באומר לחבירו "שדה זו שלך היתה, ולקחתיה ממך"? ^[53]

משום דקא בעי למיתני סיפא אם יש עדים שהיא שלו, והוא אומר "לקחתיה ממנו" - אינו נאמן; היכי דמי? אי דאכלה שני חזקה ^[54] - אמאי לא מהימן!? ואי דלא אכלה שני חזקה - פשיטא דלא מהימן!?

אי הכי - גבי אביו נמי: אי דאכלה שני חזקה - אמאי לא מהימן? ואי דלא אכלה שני חזקה - פשיטא דלא מהימן!?

בשלמא גבי אביו - משכחת לה ^[55]: כגון שאכלה ^[56] שתים בחיי האב ^[57] ואחת בחיי בנו ^[58], וכדרב הונא, דאמר רב הונא: אין מחזיקין בנכסי קטן אפילו הגדיל ^[59].

ורב הונא מתניתין אתא לאשמועינן? ^[60]

איבעית אימא: רב הונא דיוקא דמתניתין קאמר ^[61], ואיבעית אימא: אפילו הגדיל קא משמע לן.

וליתנייה בדידיה ^[62], ולוקמה כגון שאכלה שתים בפניו ואחת שלא בפניו, וכגון שברח ^[63].

ברח מחמת מאי? אי דברח מחמת נפשות - פשיטא דלא מהימן, דלא מצי מחי! ואי דברח מחמת ממון ^[64] - איבעי ליה למחויי ^[65], דקיימא לן: מחאה שלא בפניו הויא מחאה,

דתנן [בבא בתרא פ"ג מ"ב]: 'שלש ארצות לחזקה ^[66]: יהודה ועבר הירדן והגליל; היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה - אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה ^[67]' והוינן בה: מאי קסבר? אי קסבר 'מחאה שלא בפניו הויא מחאה' - אפילו ביהודה וגליל נמי ^[68]! ואי קסבר 'מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה' ^[69] - אפילו יהודה ויהודה ^[70] נמי לא ^[71]!?

אמר רבי אבא בר ממל: לעולם קסבר 'מחאה שלא בפניו הויא מחאה' ^[72], ומתניתין ^[73] - בשעת חירום שנו ^[74].

ומאי שנא יהודה וגליל דנקט ^[75]?

הערות[עריכה]

^ לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה
^ חוט של חסד משוך עליה
^ מדברי בית הלל שאמרו ישבחנה
^ לעשות לאיש ואיש כרצונו
^ משוררים
^ אינה צריכה כחל
^ צבע המאדים את הפנים
^ קליעת שיער: זו לא כחלה ולא שרקה ולא פירכסה, והרי היא
^ כל כמות אלו הוו סומכין לנו לקרותן רבי ולמנותם דיינין
^ מסרסין הלכות בהיפך טעמיהן
^ סרמיטין: לשון סמרטוטין
^ אומרים חמישית הטעם
^ 'טורמיסין' לא איתפרש
^ טורמיסין: כי ההיא דאמר בבראשית רבה (פ' מ"א) 'על טורמיסין למיקרב למסאנא דמטרוניתא': אנשים ריקנים.
^ מבית המדרש
^ נשיא בעמו
^ מנהיג
^ על שהיה קלסתר פניו מבהיק, כדאמרינן בבבא בתרא (דף נח) 'שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דרבי יוחנן': דנפקי זיהרורית מיניה כדמפרש התם
^ ברוך בואך לשלום
^ שלש בדין: זורק אחת ומקבל אחת
^ שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו
^ שוט של הדס שהיה מרקד בו
^ שהיה מתנהג כשוטה
^ שיטתו ומנהגו
^ את הכלה
^ כקורה בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה
^ כשרואה הכל מסתכלים בה - נכנס יופיה בלבו
^ כשכלה יוצאה מבית אביה לבית חתונתה, ונושאי מת יוצאים, ובזו ובזו אוכלוסים הרבה ואין רוצין להתערב - מעבירין את המת (אפילו) דרך אחרת
^ פלוגתא בפרק קמא דקדושין
^ ישראל הוזהרו שישימו עליהם שימות הרבה, כלומר: שתהא אימתו עליהם; הלכך אין כבודו מחול, שלפיכך 'ריבה הכתוב שימות הרבה'
^ ולא ניכר שעבר מלפניה אלא כאילו הוא צריך לפנות לאותו הדרך
^ מכריזין עליו שיבואו לכבדו
^ משער העיר ההיא עד הקבר
^ של תורה ממנו
^ כנתינתה בסיני: נטילתה היינו כשמת, ותלמודו בטל
^ מקרא
^ משנה, אבל עדיין לא שנה לתלמידים
^ לאחרים
^ וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני - אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה בעלמא. בשאלתות דרב אחאי מצאתי כן.
^ כמין חופה של הדס עגולה
^ צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו, ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין; ולכך נקרא 'הינומא' - על שם תנומה
^ כל הני דמתניתין
^ ששם היו רגילין בסימנין הללו לבתולה
^ הנשים נותנים שמן בראש התלמידים, ושפות
^ שמן של בשמים שמתוקן לחופות
^ וכי בעלי חפיפות הן, לסוּכן שמן
^ יתום ממנהג הנוהג
^ אולי משום שאביי גרם מותן של הורי רב פפא ביבמות קו,א: אמר ליה [אביי] (לרב פפא): 'אבוך היכא' (כלומר כמדומה אני שיש לך אב ואם סמוכין לך לספק צרכיך לפיכך קא מחדדן שמעתיך)? א"ל: 'במתא' 'אימך היכא'? א"ל: 'במתא'. יהיב בהו עיניה ושכיבן (אבוה ואימיה).
^ לישא לו אשה
^ שף שמן בראש התלמידים
^ מה סימנין עושים לאלמנה להודיע שאלמנה נישאת
^ אין לה קליות, וזה סימנה
^ כיון דטעמא משום דאין שור שחוט לפניו הוא - שלא היה אדם תובעו, מה לי של אביו ומה לי שלו? ומאי שנא 'של אביך' דנקט?
^ שלש שנים שתיקנו חכמים לכל מחזיקים בקרקע דמשאכלה שלש שנים בלא עירעור - נאמן לומר "לקחתיה ואבד שטרי", דכולי האי לא מזדהר איניש בשטרא
^ דאיצטריך למיתנייה
^ שני חזקה ואפילו הכי לא מהימן וכגון שאכלה
^ שתי שנים ראשונות בחיי אביו ומת
^ ואכלה השלישית לפני הבן הזה, והוא היה קטן ולא עירער; ואיצטריך לאשמועינן דכיון דקטן היה - אין השנה הזאת עולה מן המנין
^ המחזיק בנכסי קטן שלש שנים אינה חזקה, דהאי דלא מיחה - משום דקטן הוא; ואפילו הגדיל לאחר מיכן והחזיק זה בפניו כמה שנים - אינה חזקה, הואיל ותחלתו, כשהוא קטן, ראהו מוחזק בה - לא ידע כשהגדיל שהיתה של אביו עד ששומע מפי אחרים
^ בתמיה: כיון דמתניתין בהכי עסקינן ולא מיתוקמא אלא בהכי - מאי אתא רב הונא לאשמועינן? הרי כבר שנויה ועומדת! ודבר השנוי במשנתינו שגור בפי הכל!?
^ משום דמתניתין לא מיפרשא בהדיא דבהכי עסקינן ואתא רב הונא לאשמועינן בהדיא, ומדיוקא דמתניתין קא יליף לה
^ "שדה זו שלך היתה" - אם יש עדים כו' - אינו נאמן, ואף על גב שאכלה שני חזקה
^ ואשמעינן דההיא שתא לא סלקא ליה
^ שאינו ירא מן המלכות אלא מצעקת הצועקים בעיר
^ במקום שהוא שם, וכיון דלא מיחה - חזקה מעלייתא היא
^ שלש ארצות של ארץ ישראל חשובות חלוקות זו מזו לענין חזקה כאילו הן ארצות נכריות, ואם היה בזו והחזיק אחר בקרקע שיש לו בחברתה - אינה חזקה
^ או שניהם בגליל או שניהם ביהודה, ואפילו הן בשתי עיירות
^ הוה ליה למחויי היכא דהוי, ומדלא מחי - תיהוי חזקה
^ כגון אם היה בעיר אחת ומיחה שלא בפניו בפני שנים בעיר אחרת
^ בשתי עיירות
^ נמי לא תיהוי חזקה דלא הוה ליה למחויי שלא בפניו
^ דחברך - חברא אית ליה, דהני דמחי באנפייהו מגלו לאחריני - ובא הדבר לאזני המחזיק, והוה ליה לאזדהורי בשטריה
^ דקתני יהודה וגליל לא
^ דיכול לומר: "לא נגלית לי מחאתו שאשמור את שטרי"
^ אם יש חירום - נמי מעיר לעיר, אפילו שתי עיירות באותה מדינה נמי לא

[1] לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה

[2] חוט של חסד משוך עליה

[3] מדברי בית הלל שאמרו ישבחנה

[4] לעשות לאיש ואיש כרצונו

[5] משוררים

[6] אינה צריכה כחל

[7] צבע המאדים את הפנים

[8] קליעת שיער: זו לא כחלה ולא שרקה ולא פירכסה, והרי היא

[9] כל כמות אלו הוו סומכין לנו לקרותן רבי ולמנותם דיינין

[10] מסרסין הלכות בהיפך טעמיהן

[11] סרמיטין: לשון סמרטוטין

[12] אומרים חמישית הטעם

[13] 'טורמיסין' לא איתפרש

[14] טורמיסין: כי ההיא דאמר בבראשית רבה (פ' מ"א) 'על טורמיסין למיקרב למסאנא דמטרוניתא': אנשים ריקנים.

[15] מבית המדרש

[16] נשיא בעמו

[17] מנהיג

[18] על שהיה קלסתר פניו מבהיק, כדאמרינן בבבא בתרא (דף נח) 'שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דרבי יוחנן': דנפקי זיהרורית מיניה כדמפרש התם

[19] ברוך בואך לשלום

[20] שלש בדין: זורק אחת ומקבל אחת

[21] שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו

[22] שוט של הדס שהיה מרקד בו

[23] שהיה מתנהג כשוטה

[24] שיטתו ומנהגו

[25] את הכלה

[26] כקורה בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה

[27] כשרואה הכל מסתכלים בה - נכנס יופיה בלבו

[28] כשכלה יוצאה מבית אביה לבית חתונתה, ונושאי מת יוצאים, ובזו ובזו אוכלוסים הרבה ואין רוצין להתערב - מעבירין את המת (אפילו) דרך אחרת

[29] פלוגתא בפרק קמא דקדושין

[30] ישראל הוזהרו שישימו עליהם שימות הרבה, כלומר: שתהא אימתו עליהם; הלכך אין כבודו מחול, שלפיכך 'ריבה הכתוב שימות הרבה'

[31] ולא ניכר שעבר מלפניה אלא כאילו הוא צריך לפנות לאותו הדרך

[32] מכריזין עליו שיבואו לכבדו

[33] משער העיר ההיא עד הקבר

[34] של תורה ממנו

[35] כנתינתה בסיני: נטילתה היינו כשמת, ותלמודו בטל

[36] מקרא

[37] משנה, אבל עדיין לא שנה לתלמידים

[38] לאחרים

[39] וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני - אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה בעלמא. בשאלתות דרב אחאי מצאתי כן.

[40] כמין חופה של הדס עגולה

[41] צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו, ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין; ולכך נקרא 'הינומא' - על שם תנומה

[42] כל הני דמתניתין

[43] ששם היו רגילין בסימנין הללו לבתולה

[44] הנשים נותנים שמן בראש התלמידים, ושפות

[45] שמן של בשמים שמתוקן לחופות

[46] וכי בעלי חפיפות הן, לסוּכן שמן

[47] יתום ממנהג הנוהג

[48] אולי משום שאביי גרם מותן של הורי רב פפא ביבמות קו,א: אמר ליה [אביי] (לרב פפא): 'אבוך היכא' (כלומר כמדומה אני שיש לך אב ואם סמוכין לך לספק צרכיך לפיכך קא מחדדן שמעתיך)? א"ל: 'במתא' 'אימך היכא'? א"ל: 'במתא'. יהיב בהו עיניה ושכיבן (אבוה ואימיה).

[49] לישא לו אשה

[50] שף שמן בראש התלמידים

[51] מה סימנין עושים לאלמנה להודיע שאלמנה נישאת

[52] אין לה קליות, וזה סימנה

[53] כיון דטעמא משום דאין שור שחוט לפניו הוא - שלא היה אדם תובעו, מה לי של אביו ומה לי שלו? ומאי שנא 'של אביך' דנקט?

[54] שלש שנים שתיקנו חכמים לכל מחזיקים בקרקע דמשאכלה שלש שנים בלא עירעור - נאמן לומר "לקחתיה ואבד שטרי", דכולי האי לא מזדהר איניש בשטרא

[55] דאיצטריך למיתנייה

[56] שני חזקה ואפילו הכי לא מהימן וכגון שאכלה

[57] שתי שנים ראשונות בחיי אביו ומת

[58] ואכלה השלישית לפני הבן הזה, והוא היה קטן ולא עירער; ואיצטריך לאשמועינן דכיון דקטן היה - אין השנה הזאת עולה מן המנין

[59] המחזיק בנכסי קטן שלש שנים אינה חזקה, דהאי דלא מיחה - משום דקטן הוא; ואפילו הגדיל לאחר מיכן והחזיק זה בפניו כמה שנים - אינה חזקה, הואיל ותחלתו, כשהוא קטן, ראהו מוחזק בה - לא ידע כשהגדיל שהיתה של אביו עד ששומע מפי אחרים

[60] בתמיה: כיון דמתניתין בהכי עסקינן ולא מיתוקמא אלא בהכי - מאי אתא רב הונא לאשמועינן? הרי כבר שנויה ועומדת! ודבר השנוי במשנתינו שגור בפי הכל!?

[61] משום דמתניתין לא מיפרשא בהדיא דבהכי עסקינן ואתא רב הונא לאשמועינן בהדיא, ומדיוקא דמתניתין קא יליף לה

[62] "שדה זו שלך היתה" - אם יש עדים כו' - אינו נאמן, ואף על גב שאכלה שני חזקה

[63] ואשמעינן דההיא שתא לא סלקא ליה

[64] שאינו ירא מן המלכות אלא מצעקת הצועקים בעיר

[65] במקום שהוא שם, וכיון דלא מיחה - חזקה מעלייתא היא

[66] שלש ארצות של ארץ ישראל חשובות חלוקות זו מזו לענין חזקה כאילו הן ארצות נכריות, ואם היה בזו והחזיק אחר בקרקע שיש לו בחברתה - אינה חזקה

[67] או שניהם בגליל או שניהם ביהודה, ואפילו הן בשתי עיירות

[68] הוה ליה למחויי היכא דהוי, ומדלא מחי - תיהוי חזקה

[69] כגון אם היה בעיר אחת ומיחה שלא בפניו בפני שנים בעיר אחרת

[70] בשתי עיירות

[71] נמי לא תיהוי חזקה דלא הוה ליה למחויי שלא בפניו

[72] דחברך - חברא אית ליה, דהני דמחי באנפייהו מגלו לאחריני - ובא הדבר לאזני המחזיק, והוה ליה לאזדהורי בשטריה

[73] דקתני יהודה וגליל לא

[74] דיכול לומר: "לא נגלית לי מחאתו שאשמור את שטרי"

[75] אם יש חירום - נמי מעיר לעיר, אפילו שתי עיירות באותה מדינה נמי לא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]